מלבי"ם על דברי הימים א יח

(א) ויהי. כל סימן זה מועתק משמואל סי' ח' עם הוספות ותקונים: את גת. שם (ח, א) את מתג האמה, ופירש עזרא שכן קרא את עיר גת, וכמו שדרשו חז"ל טעם שם זה:

(ב) ויך. קיצר בכאן כי יראה הקורא יתר הדברים בס' שמואל:

(ג) ויך. בזה גלה חדשות במה שהוסיף מלת חמתה, מזה מבואר שמלך צובה הלך אז למלחמה על חמת ללחום על תועי מלך חמת, שלכן שלח תועי מלך חמת מתנות לדוד בעבור זה, ושלכן אמר (בפסוק י) כי איש מלחמות תועי היה הדרעזר, כי יצא אז ללחום עם תועי, והטעם שהכה דוד אותו מפרש מפני שהלך להציב ידו בנהר פרת, שאם היה כובש את חמת היה לו יד וכח בנהר פרת שהוא מגבול א"י. ושם (ג) כתיב להשיב ידו, היינו שמן חמת היה משיב פניו לנהר פרת להתקרב אל א"י, ופירש עזרא להציב ידו:

(ד) אלף רכב. ובשמואל (שם, ד) אלף ושבע מאות פרשים, ופירש עזרא שהיו אלף רכב, והפרשים הנזכר שם הם ראשי הפרשים, שכל פרש (רוכב סוס) היה מעשר סוסים, ואחד פרש ממונה עליהם, והיו א"כ שבעת אלפים פרשים:

(ו) וישם. פי' שם (ו) ששם נציבים, ועזרא לא כתב כן כי יבואר בסימן י"ט שלחמו ארם עם ב"י, וע"כ פירש שרצה לשום ולא עלתה בידו:

(ח) ומטבחת. ושם (ח) ומבטח ומברותי, בימי עזרא נשתנה שמם: בה עשה שלמה. לא נזכר בשמואל, רק שם הוסיף במ"ש בפסוק י"א ומעמלק ומשלל הדרעזר מלך צובא:

(יב - יג) ואבשי. עמ"ש בשמואל (פסוק יג), ששם אמר שהכה את ארם, וכן במ"ש בפסוק הקודם מאדום וממואב כתוב שם מארם וממואב, ועי' בפירושי שמה:

(טז) ואבימלך. ושם (יז) ואחימלך, כי אביתר אביו היה הכ"ג וצדוק ואחימלך היו כהנים תחתיו כמו שמבואר לקמן סימן כ"ד, ועמ"ש בשמואל (כ, כה): ושושא. בשמואל שם ושריה סופר, ושם סימן כ' ושוא סופר, שאז מת שריה ונעשה שושא שהוא שוא סופר תחתיו:

(יז) ובניהו. בכאן העתיק כמו בשמואל סימן כ', שאז היה בניהו ממונה על הכרתי, משא"כ בתחלה לא היה ממונה עליהם כמו שנראה בסימן ח', ואז לא היו בני דוד כהנים רק הראשונים ליד המלך כמ"ש שם סימן כ':