מלבי"ם על דברי הימים א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט



<< · מלבי"ם על דברי הימים א · ג · >>


<< · מלבי"ם על דברי הימים א · ג · >>

[{{fullurl:{{{1}}}|action=edit}} עריכה]


(א) "ואלה היו בני דויד". חוזר למה שהפסיק (למעלה ב) ביחוס רם אצל דוד, וחושב בני דוד ויחוסם: "שני דניאל", ובש"ב (ג, ג) ומשנהו כלאב, ושם הבאתי בשם המדרש שמפני שלצני הדור היו אומרים שהוא מנבל, היה קלסתר פניו כאביו ונקרא "כלו אב," ומזה מבואר שחדשי הבחנה הוא גזרה דרבנן, ואז לא נגזרה הגזרה, ודוד נשאה תיכף אחר עבור ימי האבל וספירת ז' נקיים וילדה, והיו קוראים לו כלב, כי נבל היה כלבי ממשפחת כלב (ש"א כה, ג), נגד זה קראו כלאב בא', ושמו העצמי היה דניאל. וי"ל שלכן התנשא אדוניה למלוך אף שדניאל נולד קודם לו, כי היו מליזים על דניאל שהוא ספק אם הוא בנו של דוד או של נבל. ולדעת חז"ל ברכות (ד ב), י"ל שהיה עוסק בתורה תמיד ולא רצה למלוך:  


(ב) "השלישי לאבשלום". הרד"ק פי' כמו את אבשלום, שמצאנו למ"ד במקום את, הרגו לאבנר (ש"ב ג, ל). ולי נראה מפני ששם אבשלום מורה אבי השלום, שינה שמו לגנאי ע"י תוספת הלמ"ד שנקרא "לא - אב - שלום". ואמר בן מעכה, שמעכה גרמה לו שהיתה יפ"ת כמ"ש חז"ל (סנהדרין קז א). ואדוניה בן חגית, אמו גרמה לו שגדלה אותו לרוע, כמ"ש (מ"א א, ו) ואותו ילדה אחרי אבשלום לפרש"י שם:  


(ג) "לעגלה אשתו". עמ"ש בש"ב (שם):  


(ד)" שבע שנים וששה חדשים." ובכלל לא מנה רק ארבעים שנה, ופי' חז"ל שחשבון המרובה בולע את המועט. ועוד טעם להם, שששה חדשים נצטרע ולא מלך אז ואינם בחשבון:  


(ה) "ושלמה". נולד קודם לג' אחיו כמבואר בשמואל, וחשבו לבסוף כדרך הספר להשליך הצרורות תחלה, כי רוצה להתחיל אח"כ ביחוס שלמה ובניו: "בת שוע בת עמיאל." היא בת שבע בת אליעם, והאותיות דומות ומתחלפות:  


(ו - ז) "ואליפלט ונגה". לא נחשבו שם (ש"ב ה), ופי' הרד"ק שמתו אח"כ. ונראה שעזרא בא לפרש לנו איך נתקיים בדוד ואת הכבשה ישלם ארבעתים, שמ"ש רש"י ז"ל שהוא הילד ותמר ואמנון ואבשלום, הוא דרוש, כי הילד מת ע"י שא"ל גם הבן הילוד לך מות יומת, א"כ הוא חוץ מהמנין, ותמר לא מתה, ולמדנו שהיה לו עוד שני בנים שמתו והם שלמו החשבון: "ואלישמע". ובשמואל (ה) ולקמן (יד, ז) ואלישוע, שינו שמו לאלישוע אחר שקראו שם אחיו אלישמע, ופה הזכיר עקר השם:  


(טו)" ובני יאשיה". בסדר הבנים האלה יש דעות שונות, ודעת מהרי"א שצדקיה המלך לא היה בן יאשיה רק בן יהויקים, ושלום הנאמר פה הוא יהואחז, עמ"ש בשמו בפי' מלכים (ב' כד, יז). ואני גליתי דעתי בארך שם, שצדקיהו המלך הוא בן השלישי של יאשיה, ויוחנן הוא יהואחז שמלך תחלה, ונקרא בכור אף שהיה קטן שתי שנים מן יהויקים, מפני שהיה בכור למלוכה, כמ"ש חז"ל, וחשבם כסדר שמלכו, יוחנן הוא יהואחז תחלה, ואחריו יהויקים, ואחריו צדקיהו, ושלום בן יאשיה הגלו אותו לבבל בעת שהוליך את יהויקים בבלה כדי שלא יחלוק על מלכות צדקיהו, ועליו נבא ירמיה (כב, יא) כמש"ש, (פי') [עי'] בכל אלה המקומות כי שם בארתי הדברים:  


(יז - יח)" ובני יכניה". חז"ל פי' שנגזר עליו להיות ערירי (ירמיה כב, ל), ועל ידי תשובה נתבטלה הגזרה. ולמה שפירשתי שם, היה הגזרה שלא ימלוך איש מבניו, לא שיהיה ערירי ממש, וגזרה זו נתבטלה, כי זרובבל עלה לגדולה אח"כ מצד אבותיו, והיה מושל ביהודה, הפך ממה שכתבו עליו שלא יצלח מזרעו איש מושל עוד ביהודה, עי"ש:

"ובני יכניה אסיר." י"מ שאסיר תואר ליכניה שהיה אסור בבית האסירים, ושם הוליד הבנים האלה. ודעת חז"ל שפירשו אסיר ושאלתיאל בנו, והי"ל שני בנים, ומלכירם ופדיה הם בני שאלתיאל. וגם יל"פ שכל הנחשבים הם בני יכניה, ועי' בסמוך:  


(יט) "ובני פדיה זרובבל." ובעזרא וחגי ומלאכי נקרא זרובבל בן שאלתיאל, ויאמר הרד"ק שהיה בן בנו של שאלתיאל, ודעת הראב"ע (עזרא ג) כמ"ש שפדיה הוא אחי שאלתיאל, ושאלתיאל מת בלא בנים ופדיה יבם את אשתו ולכן נקרא זרובבל בן שאלתיאל ע"ש המת, להקים זרע לאחיו: "ושלומית אחותם." כל אלה נולדו מאשה אחת:  



(כ) "וחשובה" וכו' "חמש". מאשה אחרת:  


(כא)" בני רפיה." בס' היחוס נכתבו בארך, ושם היה כתוב רפיה ובני רפיה, פלוני ופלוני, ארנן ובני ארנן וכו', ופה תפס בקצור התחלת כל הענין כמ"ש כ"פ:  



(כב) "ובני שכניה שמעיה ובני שמעיה". בני שמעיה נתגדלו אצל שכניה אבי אביהם ונחשבו לו כבניו, וחשבם עם שמעיה אביהם לששה בנים, ועז"א ששה וחשב רק חמשה:  


(כד) "ובני אליועוני." הנה האחרונים המבקרים הלכו בזה צלמות ולא סדרים ויוכיחו מזה כי יד סופר מאוחר שלטה בספר הזה, שאיך יצויר שעזרא יזכיר מזרובבל ז' דורות זרובבל חנניה שכניה שמעיה נעריה אליועיני וענני, וסתם דור הוא שלשים שנה, א"כ יצטרך ר"י שנה מזרובבל עד ענני, וכבר הראיתי בפי' נחמיה (סי' יב) שגם שם הקשו כזאת על יחוס הכ"ג שחושב, והראיתי טעותם, כי לנו לחשוב לכמה יוליד איש, ואם הוליד יכניה ובניו ובני בניו כ"א לי"ג שנה, שזה אינו יוצא מדרך הרגיל, א"כ מגלות יכניה שהיה ח"י שנה לפני חורבן הבית עד הזמן שבא עזרא כותב דה"י ונחמיה אחריו שהשלימו (כפי קבלת חז"ל בב"ב יד ב) ונחמיה שב שנית לירושלים בשנת ל"ב לארתחששתא, וגם אם נאמר שדריוש הוא ארתחששתא היה נחמיה שלשים שנה אחרי בנין הבית, שהוא מאה שנה אחרי חורבן הבית, וקי"ח שנה אחר גלות יהיוכין, א"כ אם הוליד יכניה תכף אחר גלותו, ובניו הולידו דור דור לי"ג שנה, בשנים קי"ח נולד כבר הדור העשירי אחר יכניה. ועתה גם אם נפרש שזרובבל היה בן פדיה בן שאלתיאל, ענני הוא הדור התשיעי אחר יכניה, ויצויר שראה נחמיה את ענני, גם אם הולידו כולם כ"א לי"ד שנה. וכ"ש אם נאמר כמו שפירשתי לפי' אחד שאסיר ושאלתיאל ופדיה אחים כולם בני יכניה, והיה ענני הדור השמיני אחר יכניה, יצויר שראה את ענני גם אם ששה מהם הולידו לט"ו שנים, ומה הרעש אשר הרעישו וקורי עכביש אשר ארגו על השאלה הזאת על קו תהו ואבני בהו?: