מכילתא ויקהל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכילתא

מכילתא ויקהל פרשה א[עריכה]

  • ויקהל משה וגו'. למה נאמרה פרשה זו?
לפי שהוא אומר: "ועשו לי מקדש" (שמות כה ח), שומע אני: בין בחול בין שבת; ומה אני מקיים: "מחלליה מות יומת" (שמות לא יד)? בשאר כל מלאכות, חוץ ממלאכת המשכן.[1]
[או אינו אף במלאכת המשכן], ומה אני מקיים: "ועשו לי מקדש" – בשאר כל הימים, חוץ מן השבת?[2]
– או אף בשבת, והדין נותן: ומה עבודה, שאינה באה אלא מכח המכשירין, הרי היא דוחה שבת; מכשירי עבודה, שאין באה אלא מכוחן, אינו דין שידחו את השבת?! כגון שניטל קרנו של מזבח, או שנפגמה הסכין, שומע אני: יתקנם בשבת?
תלמוד לומר: ויקהל משה וגו', בחול ולא בשבת.
  • ויאמר אליהם אלה הדברים וגו'. רבי אומר, להביא שלושים ותשע מלאכות שאמר להם משה על פה.
בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, מלאכתן נעשית על ידי אחרים; וכשאינן עושין רצונו של מקום, מלאכתן נעשית על ידי עצמן.[5]
  • וביום השביעי – שלא יהו ישראל אומרים: הואיל ומותרים בעשיית מלאכה בבית המקדש, נהיה מותרין בגבולין? תלמוד לומר: וביום השביעי יהיה לכם קדש, ולמקום חול; וכל העושה בו מלאכה יומת.[6] (ולא בו ובחברו. והרי שחל יום הכפורים להיות ערב שבת ועשה מלאכה בין השמשות, שומע אני יהא חייב? תלמוד לומר: "כל העושה בו מלאכה יומת", ולא בו ובחברו).
  • לא תבערו אש וגו'. [למה נאמר]?
לפי שהוא אומר: "בחריש ובקציר תשבות" (שמות לד כא); שבות מחריש בשעת הקציר, (שבות מערב שביעית לשביעית.
אין לי אלא) שהוא שובת מערב שביעית לשביעית; יכול כן ישבות מערב שבת (לערב שבת) [לשבת]?
ועוד, קל וחומר: ומה שביעית, שאין חייבים עליה לא כרת ולא מיתת בית דין, הרי הוא שובת מערב שביעית לשביעית; שבת, שחייב עליו כרת ומיתת בית דין, דין הוא שישבות מערב שבת לשבת, (או) [ולא] יהיה רשאי להדליק לו נר, או להטמין לו את החמין, או לעשות לו מדורה?
תלמוד לומר: לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת; ביום השבת אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר מערב שבת לשבת.
  • דבר אחר: לא תבערו אש בכל מושבותיכם [למה נאמר]? לפי שנאמר: "אש תמיד" וגו' (ויקרא ו ו), שומע אני: בין בחול בין בשבת; ומה אני מקיים: "מחלליה מות יומת", בשאר כל מלאכות חוץ מן המערכה.
[או אינו אלא אף המערכה], ומה אני מקיים "לא תכבה", כל הימים, חוץ מן שבת?
תלמוד לומר: לא תבערו אש בכל מושבותיכם; [בכל מושבותיבם] אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר בבית המקדש.
  • אמר אחד מתלמידי רבי ישמעאל, הרי הוא אומר: לא תבערו; למה נאמר?
לפי שהוא אומר: "וכי יהיה באיש חטא" וגו' (דברים כא כב), שומע אני: בין בחול בין בשבת; ומה אני מקיים: "מחלליה מות יומת", בשאר (כל המיתות) [המלאכות], חוץ ממיתת בית דין.
או אינו אפילו במיתת בית דין, ומה אני מקיים ("ותלית אותו על עץ")[7], בשאר כל הימים חוץ מן השבת?[8]
תלמוד לומר: לא תבערו אש (וגו')[9] – שריפה בכלל היתה, ויצאת ללמד: מה שריפה, שהיא אחת ממיתות בית דין, אינה דוחה את השבת; אף כל שאר מיתות בית דין לא ידחו את השבת.
  • רבי (יונתן) [נתן] אומר: לא תבערו אש, למה נאמר?
לפי שנאמר: ויקהל משה, שומע אני לא יהא חייב עד שיעבור על שלושים ותשע אבות מלאכות?
תלמוד לומר: "בחריש ובקציר" (שמות לד כא).
[10] עד שיעבור על שתים; ואם לאו, אינו חייב?
תלמוד לומר: לא תבערו; הבערה היתה בכלל, ויצאת ללמד: (אלא) מה הבערה מיוחדת, שהיא אחת משלושים ותשע אבות מלאכות – חייב עליה[11], אף כל שאר שלושים ותשע אבות מלאכות – חייב עליה בפני עצמה.
  • רבי (נתן) [יונתן] אומר: לא תבערו אש, למה נאמר? לפי שהוא אומר (ויקהל משה), שומע אני יהא רשאי להדליק (לו) את הנר, (ולהטמין לו את החמין), לעשות (לו) מדורה? תלמוד לומר: לא תבערו אש ביום השבת (ביום השבת אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר ביום טוב)[12].

הערות ושינויי נוסחאות[עריכה]

  1. ^ לפי הצעה זו, מלאכת המשכן דוחה שבת.
  2. ^ לפי הצעה זו, אין מלאכת המשכן דוחה שבת.
  3. ^ "תיעשה" מנוקד בצירה, כלומר, תיעשה על ידי אחרים ולא על ידכם.
  4. ^ כלומר, אתה עצמך.
  5. ^ וראה ברכות לה ב.
  6. ^ הקטע שבוסגריים עגולות מכאן והלאה נמחק על ידי הגר"א, ונכפל כאן בטעות מפרשת כי תשא.
  7. ^ ["והומת"]. הגר"א.
  8. ^ או אינו אלא אפילו בשבת? – הגר"א.
  9. ^ [בכל מושבותיכם, ולהלן הוא אומר: "והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם" (); מה מושבות האמור להלן – בבית דין, אף מושבות האמור כאן – בבית דין]. –הגר"א.
  10. ^ [או אינו אלא]. – נ.ו.
  11. ^ [בפני עצמה]. – נ.ו.
  12. ^ רמב"ן על אתר לא גרס קטע זה.

ראו גם: התורה והמצוה על שמות לה - פירוש מלבי"ם על המכילתא.

קיצור דרך: mdrjhlka-jm-35