מיני תרגומא על התורה/שמות/מה
א[עריכה]
פרשת ויגש לְהִתְאַפֵּק תרגום אונקלוס לְאִתְחַסָּנָא להתחז׳ וכן כל לשון התאפקות בכל מקו׳ חזוק והנכון בעיני שהיו שם מבית פרעה ומן המצריים אנשי׳ רבים יחלו פניו למחול לבנימן כי נכמרו רחמיהם על תחנוני יהודה ולא יכול יוסף להתחזק לכלם וכו׳ עכ״ל רמב״ן. אמנ׳ לא ידעתי מה טעם לא פי׳ הרמב״ן לעיל (בראשית מג לא) וירחץ פניו ויצא ויתאפק ותרגם אונקלוס וְאִתְחַסָן ושם אי אפשר לפרש על דרך שפירש הכא ואם שם נכון בלאו הך טעמא כמו בכל לשון התאפקות א״כ מי הכריחו ליתן טעם בקרא דהכא ויש ליישב:
יב[עריכה]
ז״ל הרמב״ן כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש בלי מליץ זהו דעת המפרשים והוא תרגום אונקלוס. ויתכן שאמר להם כך לאמתלא ולפיוס כי איננה ראיה שידבר אדם אחר במצרים בלשון הקודש כי על דעתי הוא שפת כנען ורבים במצרים יודעים אותו כי קרוב הוא וכו׳ ע״ש:
כז[עריכה]
וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, תרגום אונקלוס וּשְׁרַת רוּחַ קוּדְשָׁא עַל יַעֲקֹב, וז״ל הרמב״ן ואונקלוס תרגם רוּחַ נְבוּאָה בעבור שהדבר אמת הוסיף זה ודרש כן במלת רוח שלא אמר ויחי יעקב אביהם ועשאו מענין רוח ה׳ אלהים דבר אלי וכו׳ ע״ש. ויש להוסיף נופך ממה שאמר יעקב אלכה ואראנו בטרם אמות החליט הדבר הזה ולא היה מתיירא אולי ימות (על הדרך כמו שחשש לעיל גבי בנימן לעיל סימן מ״ב פסוק ד׳ כי אמר פן יקראנו אסון ועיין רש״י שם. ובלאו הכי נמי וכי היה יודע באיזה יום ימות עיין שבת דף קנ״ג.) קודם שיראה אותו לכן תרגם דע״פ הנבואה אמר זה ועל פי האמת שהבטיחו הקב״ה ויוסף ישית ידו על עיניך: