לדלג לתוכן

מיני תרגומא על התורה/שמות/לח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרשת ויקהל בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כתב הרמב״ן אונקלוס שתרגם דִי אַתְיָין לְצַלָּאָה לִתְרַע (לפנינו אי׳ בִּתְרַע) מַשְׁכַּן זִמְנָא נוטים דבריו לדברי ר״א שאמר שהיו הנשים האלה עובדות ה׳ וסרו מתאות זה העולם ונתנו מראותיהן נדבה ובאות בכל יום ויום אל פתח אהל מועד להתפלל ולשמוע דברי המצות עכ״ל. ועיין ג״כ ברש״י. ולכל הפירושים לא מצינו על מלת הצובאות רמז באונקלוס אמנם ביונתן ובירושלמי צְנִיעוּתָא: