מיני תרגומא על התורה/שמות/א
כב[עריכה]
פרשת שמות וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ והנה ברש״י וכן בסוטה דף י״ב. דאף על עמו גזר אותו היום ע״ש. ובתרגום אונקלוס וכן ביונתן איתא כָּל בְּרָא דְיִתְיְלִיד לִיהוּדָאֵי בְּנַהֲרָא תִּרְמֻנֵהּ. שמעתי בשם גדול אחד דהך ליהודאי קאי אסיפא דמש״ה (בסבתם) בנהרא תרמוני׳ (אף אתם) ודוחק גדול הוא ואין מתקבל על הלב. אמנם מהנראה לומר לפי סוגית הש״ס הנ״ל דאיתא התם אמר רבי יוסי בר חנינא ג׳ גזירות גזר בתחל׳ אם בן הוא והמתן אותו ואח״כ היאורה תשליכוהו ולבסוף אף על עמו גזר [והנה מה שבפסוק כתיב ויצו פרעה לכל עמו בתחלה. ובתריה כתיב כל כבן הילוד וגו׳ ובש״ס הנ״ל דרשו המאוחר למוקדם עיין במהרש״א יישוב לזה] ודע מה שכתב רש״י בפירוש החומש לכל עמו אף עליהם גזר כו׳ שנאמר כל הבן הילוד ולא נאמר הילוד לעברים כו׳ ע״ש הלך רש״י בשטת שמות רבה דאיתא שם דשני גזירות היו דמויצו לכל עמו ה״א דצוה לכל עמו להשליך בני העברים ליאור ולכך מסיים כל הבן הילוד בין עברים בין מצרים אולם התרגום ס״ל כש״ס דילן דכל הבן הילוד היתה גזירה שנייה להשליך בני עברים ליאור כי גזירה ראשונה והמתן ע״י המילדות (אשר לא שמעו לקולו ותחיין את הילדים) בטלה והגזרה הג׳ היתה לכל עמו (דהיינו אף על עמו) לכך מפרש התרגום ופקיד פרעה לכל עמיה (כדכתיב בקרא) כל ברא דיתיליד ליהודאי וגו׳ היא היתה גזרה שנייה כנ״ל והמעיין לא יכזב במודים דרבנן אף לדברי קטן: