מיני תרגומא על התורה/בראשית/מט
ה[עריכה]
כתב הרמב״ן שמעון ולוי אחים וכו׳ והנכון בעיני שאומר כי שמעון ולוי אחים גמורים דומים ומתאחים זה לזה בעצתם ומעשיה׳ וכבר פירשתי כי יעקב קצף על שמעון ולוי בהרגם אנשי העיר בעבור שעשו חמס כי הם לא חטאו להם כלל ובאו בברית ונמולו ואולי ישובו אל ה׳ ויהיו כלם בכלל אנשי בית אברהם ומן הנפש אשר עשו. ועוד חרה לו שלא יאמרו כי בעצתו נעשה הדבר ויהיה חילול השם שיעשה הנביא חמס ושוד וזה טעם בסודם אל תבא נפשי התנצל שלא היה בסודם בענותם במרמה ובקהלם לא נתייחד כשבאו על העיר ותרגום ולכן יקלל אפם ועברתם וכן תרגום אונקלוס בְּרָזֵיהוֹן לָא הֲוַת נַפְשִׁי בְּאִתְכַּנוֹשֵׁיהוֹן לִמְהַךְ וגו׳ ופי׳ כלי חמס וכו׳ (ועיין בזה גם ברש״י) ואמר אונקלוס כי טעם שׁוֹר כמו שׁוּר בשורק מן בנות צעדה עלי שׁוּר ותרגם בו שׁוּר סַנְאָה מן ותבט עיני בשורי וטעם שעקרו עיר מוקפת חומה את טפם ואת נשיהם אחרי הרגם את אנשי העיר וכו׳ ע״ש:
טז[עריכה]
דָּן יָדִין עַמּוֹ תרגום אונקלוס בְּיוֹמוֹהִי יִתְפְּרֵק עַמֵּיהּ עיין רמב״ן:
כב[עריכה]
בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר תרגום אונקלוס תְּרֵין שִׁבְטִין יִפְּקוּן מִבְּנוֹהִי יְקַבְּלוּן חוּלָקָא וְאַחֲסַנְתָּא שיהיו שנים בקבלת הנחלה וטעם חוּלָקָא חלק בכור וְאַחֲסַנְתָּא ירושת הפשוט. עיין פירוש הרמב״ן לעיל סימן מ״ח פסוק ז׳ שהאריך בזה: