מיני תרגומא על התורה/בראשית/מו
ד[עריכה]
במורה נבוכים תמה על דעת אונקלוס כי אונקלוס שם כל מאודו להרחיק הגשמות בכל סיפור אשר בתורה וכל אשר ימצא מאלו השמות המורים על מין ממיני התנועה ישים ענין התנועה לכבוד נברא או לשמירה. ומתרגום וירד ה׳ (בראשית י״א ה׳) וְאִיתְגְלֵי, ארדה נא (בראשית י״ח כ״א) אִיתְגְלֵי כְעַן וא״כ למה תרגום כאן אֲנָא אֵיחוּת עִמָךְ, והנה פירושו של המורה נבוכים בזה וכיוצא בזה תמצא שהאריך כאן הרמב״ן וסותר פירושו ובונה פירוש גדול ונורא דלמה יברח אונקלוס מן התנועה וירחיק השמיעה ג״כ מיראתו שתורה על גשמות ולא יברח מן האמירה והדבור ולא מן הקריאה בשום מקום אלא בכלם יתרגם וַאֲמַר יְיָ, וּמַלֵל יְיָ, וּקְרָא יְיָ לְמֹשֶה, והיא גם היא תורה על גשמות והיה לו לתרגם ויתאמר מן קדם ה׳ או יאמר יקרא דה׳ או ויתרעי ה׳ כפי הראוי בענין. וכן האריך במלת שְׁכִינְתֵּיהּ ובמלת מֵימְרָא ובמלת מֵימְרִי ובמלת יְקָרָא ומפני כבוד השם הסתר דבר לא רציתי להעתיק כל דבריו של גדול הרמב״ן. ומצוה על המהדרין להדר לעיין שמה והחכמה תנוח בלב נבון. וסיום דבריו בזה״ל אבל מה שאמר כאן אֲנָא אֵיחוֹת עִמָךְ רצה לרמוז בו מה שאמרו גלו למצרים שכינה עמהם שנאמר אנכי ארד עמך מצרימה גלו לעילם שכינה עמהם שנאמר ושמתי כסאי בעילם ע״ש: אמנם בגמרא שלפנינו מגילה דף כ״ט. איתא בא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב״ה שבכל מקום שגלו שכינה עמהם גלו למצרים שכינה עמהם שנא׳ הנגלה נגליתי לבית אביך בהיותם במצרים וכו׳ גלו לבבל שכינה עמהם, שנאמ׳ למענכם שלחתי בבלה ואף כשהן עתידין להגאל וכו׳ ואמנם נוסחת הרמב״ן לא ומצאתי אף בילקוט. ועיין שבת דף פ״ט: אמרה לו אנכי ארד עמך מצרים ולא בקש עלינו רחמים: