מיני תרגומא על התורה/בראשית/לח
ב[עריכה]
ז״ל הרמב״ן בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי אמר אונקלוס תַּגָּרָא כלומר איש סוחר שבא לגור בארץ בסחורתו ודעתו לומר כי בני יעקב ישתמרו מלישא כנעניות כאשר צוה אביהם יצחק גם אברהם וכן הזכירו במסכת פסחים דף נ׳. והיו נשיהם מצריות עמוניות מואביות ומיחוסי בני ישמעאל וכו׳ ע״ש שהאריך:
יח[עריכה]
וּפְתִילֶךָ תרגם אונקלוס וְשׁוּשִׁיפָּךְ רש״י פי׳ שמלתך שאתה מתכסה בה וכתב הרמב״ן ואיננו נכון שיתן שמלתו וילך ערום ממנה. ואיך תקרא השמלה פתיל וכו׳ ואולי היה בידו סודר קטן אשר יעטוף בו קצת הראש לפעמי׳ ויקרא פתיל בעבור שהוא קצר כפתיל. והוא שתרגם אונקלוס שושיפא ולא תמצא לאונקלוס בכל שמלה שבתורה שיתרגם אותה שושיפא אבל ל׳ כסות ומלבוש תרגם בכולן מלבד וְפָרְשׂוּ הַשִׂמְלָה (דברים כ״ב י״ז) שאומר וְיִפְרְשׂוּן שׁוּשִׁיפָא לפי שהוא סודר הידוע בתלמוד שידעו בו הבתולים וכו׳ ע״ש. הנה מה שכתב הרמב״ן הידוע בתלמוד וכו׳ כוונתו אהא דאיתא בכתובות דף מ״ו. לדעת ר׳ אליעזר בן יעקב דאמר דברים ככתבן ופירש שמלה שמלה ממש אבל רבנן פליגי עליה ומפרשים מלמד שבאים עדים של זה ועדים של זה ובוררין את הדבר כשמלה חדשה. והנה האונקלוס יראה שפסק כרבי אליעזר בן יעקב אבל רש״י כתב ופרשו השמלה הרי זה משל מחוורין את הדבר כשמלה. נראה שהוא כתב אליבא דרבנן. והנה הרמב״ן כתב שם דהלכה כר״א בן יעקב וכן פסק הרמב״ם פרק י״ג מהלכות נערה דין ו׳ שמשנת ר״א בן יעקב קב ונקי ע״ש כסף משנה ואין כאן מקום להאריך: