מיני תרגומא על התורה/בראשית/לג
ה[עריכה]
וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים וגו׳ נשאלתי הלא תשובת יעקב היה רק על חצי השאלה דעשו ראה את הנשים ואת הילדי׳ ושאל עליהם והוא השיב רק על הילדים. ומהנראה דעיקר השאלה מי אלה לך היה הלא נשאת שתי אחיות ונשואי עבירה היא [דוגמת מי אלה הנאמר בפרשת ויחי וכפי׳ רש״י שם] ולכך שאל מי אלה לך. לך דייקי דכבר הודיע ששמר תרי״ג מצות. ועל זה השיב לו דע״כ לאו קידושי עבירה היא דאיתא בעבודה זרה דף נ״ד: הרי שבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעבר אלא עולם כמנהגו נוהג. והנה רחל שהיתה עקרה ובדרך נס וע״י תפלה ילדה אין לומר דמצד מנהג עול׳ היה [דלא עביד רחמנא ניסא לשקרי] ואם היתה עבירה הו״ל להניחה כפי טבעה ומדילדה מוכח דלית כאן שום עבירה [ומהאי אפשר לומר מלבד הטעם שאמרו בבבא בתרא דף קכ״ג: ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף מאי שנא כי אתיליד יוסף ע״ש. דמכי איתיליד יוסף נולד התנצלות על לקיחת שתי אחיות ומדויק מה שאמר הכתוב כאשר ילדה רחל דלכאורה ולדרשת הש״ס תיבת רחל מיותר הוא אכן עפ״י הנ״ל מובן היטב] והנה כבר כת׳ הרמב״ן דבח״ל לא קיימו אבותינו את התורה אלא בארץ ישראל. וגם ידוע מ״ש הרמב״ן ושל״ה דבארץ ישראל שליט במדת הוי״ה ב״ה ובחוצה לארץ במדת אלהים. וזה אשר השיב הילדים אשר חנן אלהים את עבדך. ובזה נתיישבו כמה דקדוקים. אשר לב הקורא אלה הפסוקים. עליהם יקים:
ט[עריכה]
וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ תרגם אונקלוס וַאֲמַר עֵשָׂו אִית לִי סַגִּי אָחִי אַצְלַח בְּדִי לָךְ, בעי קצת מובן ומדוע לא תרגם ע״פ פשוטו וכמו שתרגם ג״כ יונתן יִתְקַיֵים לָךְ מַאן דְאִית לָךְ, ואולי מצד כפל הלשון אחרי שכבר הגיד יש לי רב שוב לא היה צריך לומר יהי לך וגו׳ הילכך תרגם אונקלוס אצלח [כמו הצלח כמדבר לנוכח] בְּדִי לָךְ [שתי תיבות ומלת בדי מפרש למלת אשר שבעברי ואמר הדברים בלשון ברכה]: