מיני תרגומא על התורה/בראשית/יד
ו[עריכה]
עַד אֵיל פָּארָן תרגום מֵישַׁר פָּארָן עיין רש״י ז״ל שכת׳ ואומר אני שאין איל לשון מישור אלא מישור של פארן איל שמו וכו׳. והרמב״ן ז״ל השיג עליו ופירש כוונ׳ אונקלוס באופן אחר ע״ש שביאר הרבה מֵישַׁר הנזכר בתרגום ירושלמי [שהוא יונתן לפנינו] וגם בְּלוֹט בָּכוּתָא בתרגום ירושלמי בראשית ל״ה ח׳ ע״ש. והוא נזכר במה שאנו קורין תרגו׳ ירושלמי אבל במה שאנו קורין תרגום יונתן איתא בְּשִׁפּוּלֵי מֵישְׁרָא וּקְרָא שְׁמֵיהּ אוֹחֲרַן בִּכְיוּתָא ועיין מה שכתבתי בתחלת החיבור בשם מוסף הערוך. וקצת צריך ביאור ועיין במזרחי במה שמשיג על הרמב״ן:
ז[עריכה]
אֶל עֵין מִשְׁפָּט. תרגם אונקלוס לְמֵישַׁר פִּילּוּג דִינָא. עיין רש״י והרמב״ן והמזרחי ביאור היטב. אכן במ״ש הרמב״ם ולשון חכמים פילגו של ים. והעתיקו המזרחי מלשון פלגו של ים בלשון חכמים אדברה ולא אבוש כי לא ידעתי מקומו וגם בערוך לא מצאתי. וממה שמצאתי בתרגום יונתן בשמות ט״ו ח׳ בלב ים בגו פלגוס דימא אין ראיה שיהיה פירושו מישור נאה הראוי לישב בו אדרבה משם ראיה שהוא בתוך הים והמים סביבו:
יט[עריכה]
קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, תרגום דְקִנְיָנֵיה ולא אמר קנה עיין רמב״ן:
כב[עריכה]
הֲרִמֹתִי יָדִי תרגום אֲרֵמִית יָדִי בִּצְלוֹ מבואר ברמב״ן ע״ש: