מיני תרגומא על התורה/במדבר/כו
מו
[עריכה]פרשת פנחס לשון הרמב״ן וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח לפי שהיתה בחיים מנאה כאן לשון רש״י ואונקלוס תרגם וְשׁוּם בַּת אִתַּת אָשֵׁר סָרַח נתכוון בזה לומר כי היתה בת יורשת כי בנים זכרים היו לו אבל היתה בת אשתו יורשת נחלה ולכך הזכיר׳ הכתוב בכאן כאשר הזכיר בנות צלפחד ותכנס בכלל לאלה תחלק הארץ ואילו היתה בת אשר עצמו לא היתה יורשת כי בנים זכרים היו לו אבל היתה בת אשתו מאיש אחר שלא היה לו בן והיתה נחלתו לבתו ויהיה טעם ושרח אחותם כי היתה אחות בניו לא בתו לכך אמר ושם בת אשר שרח ולא אמר ובת אשר לומר כי היה שמה בת אשר ונקראת שרח ואם היתה בחיים כדברי רש״י הנה היא כבנות צלפחד לנחלה ואם מתה משפחתה נטלו בעבורה עכ״ל. הנה הנוסחות הרמב״ן לא מצאתי לפנינו בכל החומשין (ואפילו בחומש שעליו נדפס פירוש הרמב״ן ליתא) אלא וְשׁוּם בַּת אָשֵׁר סָרַח אולם גם בפי׳ החזקוני מצאתי ראיתי שהי׳ לפניו הגרסא בת״א בת אחת. ולקוצר דעתי לא זכיתי להבין במ״ש כי סרח לא היתה בת אשר עצמו אלא בת אשתו ויהיה הטעם ושרח אחותם (בראשית מ״ו י״ז) כי היתה אחות בניו לא בתו וכו׳ דא״כ איך נחשבה שרח בכלל שבעים נפש יוצא ירך יעקב וגם שם בפרש׳ ויגש פסוק י״ח כתוב אלה בני זלפ׳ וגו׳ ותלד את אלה ליעק׳ שש עשרה נפש ואם כדעת הרמב״ן דשרח נולדה לאשת אָשֵׁר מבעל׳ הראשון ולא מאָשֵׁר לא הוי אלא חמש עשרה נפש מיהו על זה יש לומר בדוחק משום דנתגדלה בביתו מעלה עליו כאלו ילדה כמו דאמרינן במגילה דף י״ג. ובסנהדרין דף י״ט: את חמשת בני מיכל אשר ילדה וכי מיכל ילדה והלא מירב ילדה אלא משום דמיכל גידלם לפיכך נקראו על שמה ללמדך שכל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו. עוד שם וכי יוסף ילד והלא יעקב ילד אלא יעקב ילד ויוסף כלכל לפיכך נקרא על שמו ע״ש. אכן אכתי נעלם מהיכן זכה האיש אחר (שלא היה מיוצאי ירך יעקב ומיורדי מצרים) לירש נחלה בארץ ישראל (וידוע מתוך סדר הפסוקים כי לכל יורדי מצרים בנים זכרים היו להם) ובכן בדחיקה גדולה קשה ליישב: