מילות הגיון/שער ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סבות הנמצאות ארבע: החומר, הצורה, הפועל והתכלית. דמיון זה בענינים המלאכתיים, בכסא, דרך משל, חמרו – העץ, ופועלו – הנגר, הצורה – הרבוע אם הוא מרובע או השלוש אם הוא משולש או העגול אם הוא עגול, ותכליתו – הישיבה עליו. וכן הסיף, דרך משל, חמרו – הברזל, ופועלו – הנפח, וצורתו – האורך ומעט הרוחב וחדוד הקצוות, ותכליתו – שיהרג בו. ואלו ארבע הסבות הן מבארות נראים בעניינים המלאכתיים כולם, כי כל אמן אמנם יצייר הצורה אשר יציירהו בחומר-מה, יהיה עץ או ברזל או נחושת או שעוה או זכוכית, בעבור כוונה יכוון אותה בכלי ההוא.

וכן הוא הענין בנמצאות הטבעיות, ראוי שנבקש בהן אלו הסבות בעצמן. וזולת זה דע, כי אנחנו לא נקרא התמונה והתואר בעניינים הטבעיים צורה, שלשון התמונה והתאר נופלת בלשון העברית על הצורה המוחשית בחושים, בין שתהיה מלאכתית או בלתי מלאכתית, רק נבראת בתואר בני אדם. אבל נקרא בעניינים הטבעיים צורה את העניין המעמיד להמין המיוחד בו, אשר אלו יכולת לסלקו מן הדבר ההוא לא יהיה הדבר ההוא מאישי המין ההוא. דמיון זה: האדם מן העניינים הטבעיים, חמרו הוא החיות, וצורתו היא – הכח המדבר, ותכליתו היא – השגתו המושכלות, ופועלו אשר נתן לו הצורה, רצוני לומר, את הכח ההוא, כי ענין הפועל אצלנו ממציא הצורות בחומרים, והוא האל יתברך אפילו לדעת הפילוסופים, זולת שהם אמרו, כי הוא הפועל הרחוק, ויבקשו לכל נמצא מחודש את פועלו הקרוב.

כי אלו הסבות ארבע, מהן קרובות ומהן רחוקות. דמיון זה בפועל: כי אד עלה מן הארץ והניע האויר תנועה חזקה וחדשה רוחות חזקות, ואם נשיבת הרוח ההיא החזקה שברה גזע תמרה ונפל על הכותל ושבר הכותל, ונפלה מן הכותל ההוא בהתנועעו אבן על זרוע ראובן ושברתו. הנה הפועל הקרוב המשבר זרוע ראובן הוא האבן, והפועל הרחוק – עלית האד, והרוח וגזע התמרה הם גם כן פועלים לשבר הזרוע, אלא שהאחד מהם יותר קרוב מן האחר. דמיון זה בחומר: הנה זה ראובן, חמרו הקרוב – איברי הגוף, והחומר אשר הוא רחוק ממנו – הלחות וארבעה היסודות אשר מהם התהוו האיברים. וידוע כי שורש כל גשם הוא צמח האדמה, והחומר אשר הוא רחוק ממנו הם המים, האויר, האש והארץ, אשר מחבורם יהיו הצמחים. ואלו הארבעה הם אשר נקראם יסודות. והחומר אשר הוא רחוק מהיסודות האלה הוא הדבר המשותף באלו הארבעה, אשר יחסו אליהם יחס השעוה לכל מה שיעשה מן השעוה, או יחס הזהב לכל מה שיצורף מן הזהב. כי התבאר במופת, שאלו הארבע היסודות ישתנו קצתם אל קצתם ויתהוו קצתם מקצתם, אם כן יש להם בלי ספק דבר משותף והוא – חמרם. וזה הדבר המשותף אל היסודות הארבעה אשר נשכילהו בהכרה הוא אשר נקרא אותו החומר הראשון, ושמו בלשון היונים – היולי. וכמוהו חומר הגלגלים נעדר מכל צורה ונקרא – חומר פשוט, וכן רבים מהפילוסופים והרופאים יקראוהו אל ענצאר. ועל זה הסדר בעצמו יעשה בצורה ובתכלית, עד תתברר התכלית הקרובה מן התכלית הרחוקה. וכן הצורה הראשונה והאחרונה.

כלל השמות שענייניהם מפורשים בזה השער עשרה שמות הם. והם: החומר, הפועל, הצורה, התכלית, הסבות הקרובות, הסבות הרחוקות, היסודות, החומר הראשון, היולי, אל ענצאר.