מילות הגיון/שער ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · מילות הגיון · שער ו· >>

<< · מילות הגיון · שער ו · >>

ידוע עם מעט התבוננות[1], כי כל שני משפטים נבדלים לא יתחייב מהם דבר כלל.[2] באמרנו דרך משל: „כל אדם חי”, „כל אש חמה”, „כל שלג קר”, וכן אם הרבות המשפטים הנבדלים הרבה מאד, לא יתחייב מכללם דבר אחד. ואם השתתפו במין אחד מן השיתוף עד שיתחייב מהם יחד משפט אחר, הנה הרכבת אותם שני המשפטים, אז יקרא היקש. וכל אחד משני המשפטים יקרא אז – הקדמה, והמשפט השלישי המתחייב מחיבור שתי ההקדמות יקרא – תולדה, ויקרא גם כן – הרדיפה. דמיון זה אמרנו: „כל אדם חי”, „וכל חי מרגיש”, המתחייב מחיבור זה בהכרח הוא: „כל אדם מרגיש”. וזאת היא התולדה המתחייבת בהכרח מזה החיבור.

ואולם אם תתבונן בזה אשר המשלנו בו, תמצא חלקי ההקש שלשה חלקים, כי כל משפט הוא שני חלקים, כמו שבארנו, נשוא ונושא והנה נפל השיתוף בין שני המשפטים בחלק אחד, והנה הם שלשה חלקים. החלק המשותף לשני החלקים נקראהו – גבול אמצעי, החלקים הנבדלים נקראים – הקצוות, וחיבור שניהם – התולדה או הרדיפה.

והתבונן גם כן בשני חלקי התולדה, כי הנשוא בתולדה הוא אשר יקרא מן ההקש – הקצה הראשון והגדול, וההקדמה ההוא מן ההקש אשר בה הקצה הראשון והגדול תקרא – ההקדמה הגדולה, ונושא התולדה הוא אשר יקרא מן ההיקש – הקצה האחרון והקטן, וההקדמה מן ההיקש אשר בה הקצה הקטן ההוא היא אשר נקראת – ההקדמה הקטנה. המשל בזה שנאמר: כל ג’ הוא א’ וכל א’ הוא ב’. ויחויב מזה שתהיה התולדה: כל ג’ הוא ב’; או: כל ג’ הוא א’ וא’ איננו ב’, אם כן אין דבר מג’ ב’. ואנחנו נקרא נושא הדרוש בהקדמה הראשונה שהוא ג’ – הקצה הקטן, וההקדמה שבה הקצה הקטן – ההקדמה הקטנה, ונשוא הדרוש בהקדמה השנית שהוא ב’ – הקצה הגדול, וההקדמה שבה הקצה הגדול – ההקדמה הגדולה, והגדול‏[3] המשותף ביניהם שהוא א’ – הגבול האמצעי. ונקראת ההקדמה אשר בה הקצה הקטן – הקטנה, ואשר בה הקצה הגדול – הגדולה.

ונחזור משלנו כדי שנוסיף לשמות ביאור, וההיקש אשר המשלנו בו הוא: „כל אדם חי” „וכל חי מרגיש”, ותולדת זה ההיקש היא: „כל אדם מרגיש”. וחלקי זה ההיקש שלשה: האדם, החי ,והמרגיש. והגבול האמצעי ממנו הוא החי, והקצוות הן האדם והמרגיש, והקצה הקטן והאחרון הוא האדם, והקצה הראשון והגדול הוא המרגיש, וההקדמה הקטנה היא אמרנו „כל אדם חי”, וההקדמה הגדולה היא אמרנו „כל חי מרגיש”.

הנה כבר התבארו עניני אלו השמות, והם גדולי השמות אשר ידיעתם ראויה במלאכת ההגיון. והנה כלל השמות אשר התבארו עניניהם בזה השער אחד עשר שמות הם, והם: ההיקש, ההקדמה, התולדה, הרדיפה, הגבול האמצעי, הקצה הראשון, הקצה האחרון, הקצה הגדול, הקצה הקטן, ההקדמה הגדולה, ההקדמה הקטנה.


  1. ^ כשנעיין קצת,
  2. ^ אין קשר הגיוני ביניהם.
  3. ^ נראה שצ"ל "והגבול". ויקיעורך


<< · מילות הגיון · שער ו· >>

<< · מילות הגיון · שער ו · >>