מטה אפרים אורח חיים תקצד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | מטה אפרים · סימן תקצד | >>

סימן תקצד בטור ובשולחן ערוך


דין התפילות והתקיעות אם אחד מוציא חבירו

סעיף א[עריכה]

יחיד שלא תקע, חברו תוקע לו להוציאו ידי חובתו; ועיין לעיל סימן תקפ"ה סעיף ו' בדין ברכות התקיעה. אבל יחיד שלא התפלל ברכות מלכויות זכרונות ושופרות, אין חברו יכול להתפלל להוציאו, אף על פי שזה אינו בקי. ואפילו אם היו ט' אנשים, אין אחד מהם נעשה ש"ץ להוציא האחרים, שאין ש"ץ מוציא בפחות מעשרה. ויש מי שסובר שאם אחד אין יכול להתפלל, חבירו יכול להוציאו בתפילתו. ולכן נכון הדבר שזה הבקי יתפלל, והאחרים יאמרו אחריו מלה במלה: