מחי ומסי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מַחֵי וּמַסֵּי. מֵמִית וּמְחַיֶה. מַסִּיק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵּי עָלְמָא:

בְּרָא כַּד חָטֵא. אָבוּהִי לַקְיֵהּ. אָבוּהִי דְחַיִּיס. מַסֵּא לְכֵאבֵהּ:

עַבְדָּא דְמָרִיד. וְנָפִיק בְּקוֹלָר. לְמָארֵהּ תָּאִיב. יִתְבַּר קוֹלָרֵהּ.

בְּרָךְ בֻּכְרָךְ אֲנָן. וְחַטֵּינָן קַמָּךְ. הָא רַוְיָא נַפְשִׁין. בְּגִדִּין וּמְרָדִין:

עַבְדָּךְ אֲנָן. וּמְרָדִינָן קַמָּךְ. הָא בְּבִזְתָּא הָא בְּשִׁבְיְתָא. וְהָא בְּמַלְקִיּוּתָא:

בְּמָטוּ מִנָּךְ. בְּרַחֲמָךְ דִּנְפִישִׁין. אַסֵּי לְכֵאבִין. דִּתְקֹף עֲלַן. עַד דְּלָא נֶהֱוֵי. גְּמִירָא בְּשִׁבְיָא:

מַחֵי וּמַסֵּי. מֵמִית וּמְחַיֶה. מַסִּיק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵּי עָלְמָא:

מקור הטקסט באדיבות "תורת אמת" והשימוש בו הוא לפי רשיון CC BY-SA- הקרדיט להקלדה להרב דוד נקי.

הטקסט עבר עריכה אחרי שהועתק מ"תורת אמת"