מחבר:שלמה שטנצל (מסוסנוביץ)/קהלת שלמה/אות פ
ספר
חידושי הגאון מסוסנוביץ –קהלת שלמה אות פ
מאת הרב הגאון חסידא ופרישא עניו ושפל רוח יראת ה' היא אוצרו מרנא ורבנא מו"ה שלמה שטענציל זצללה"ה ראש ישיבה ואב"ד דק"ק סוסנוביץ בפולין מלפנים רב דק"ק טשעלאדז. נפטר בדמי ימיו בה' אלול תרע"ט:
פגם משפחה
[עריכה]- עיין חתם סופר (חאהע"ז סי' קיג) דבדור רביעי אין קפידא עוד.
פָּגַע
[עריכה]- לשון פָּגַע, מתפרש על סמוך לו ומתפרש ג"כ בתוכו, ש"ס חולין (יח:).
פילגש
[עריכה]- דדעת הרמב"ם ז"ל בהל' מלכים (פ"ד, ד) דאסורה להדיוט, כתב בשם אריה (חאהע"ז ריש סי' יז) לחדש דהיינו דוקא למאן דאמר לא דרשינן טעמא דקרא אבל למ"ד דרשינן טעמא דקרא מותרת, ורק מי שאינה מיוחדת לאיש אחד אסורה.
פילגש
[עריכה]- דעת הר"א בנו של הרמב"ם ז"ל מובא בכס"מ בהל' איסורי ביאה (פט"ו, ב) דרק הוא מוזהר עליה אבל היא אינה מוזהרת אם אינה מפקרת, ועיין בשם אריה הנ"ל שהביאו, והמגיד משנה והכס"מ חולקים עליו, יעוי"ש.
פילגש
[עריכה]- אי אית בה מצות עונה, עיין שואל ומשיב (מהדו"ת ח"א, מו בסוף הסימן) שנסתפק בזה, ודעתו דעכ"פ במלך בודאי איכא חיוב מצות עונה בפלגש. ועיין צדקת הצדיק (אות רנה) שמבואר דעתו דגם במלך ליכא חיוב מצות עונה בפילגש. ועיין במקנה (סי' כו) והובא בשם אריה (חאהע"ז סי' יז) שמבואר דעתו ג"כ דבפילגש ליכא חיוב מצות עונה, ועיין בחת"ס (אהע"ז ח"א סי' קנא) שנראה שם דעתו כהשואל ומשיב דעכ"פ במלך איכא מצות עשה בפילגש, יעש"ה מש"כ בפילגשי דוד.
פילגש
[עריכה]- פילגש שזינתה תחת בעלה, אף דפילגש בלא קידושין מ"מ לא היה דרכם שוב לדור עמה, תוס' גיטין (ו: ד"ה זבוב).
פיסוק צדקה
[עריכה]- גם הפיסוק הוא מצוה, ולכן לא יפה עושים המונעים עצמן לפסוק כשהציבור פוסקין רק נותנין אח"כ, עיין אהבת חסד (ח"ב פט"ו בהג"ה) ויסודו מתוספתא דפאה (פ"ג).
פירות גינוסר
[עריכה]- עיין ש"ס ברכות (מד.) מענינם.
פלג המנחה
[עריכה]- כל מצות שמצותן בלילה יכול לעשות אותן ביום הקודם מפלג המנחה ואילך, כן נראה מדברי התרומת הדשן (סי' קט) שכתב כן לענין מקרא מגילה ויליף לה מקריאת שמע ==יעש"ה==
- ואפשר דלא אמר כן רק במצות דרבנן, ואף דיליף מדברי ר"ת שכתב כן לענין ק"ש, מ"מ י"ל שדעת הר"ת דק"ש דרבנן, כמ"ש התוס' במנחות (מג: ד"ה ואיזו). וטעם החילוק בזה בין דאורייתא לדרבנן, יעויין בשאגת אריה (סי' ג), הובא דבריו בהגהות הגאון מהר"י בכרך ז"ל (נמוקי הגרי"ב) ריש ברכות יעש"ה, [דספיקא דרבנן לקולא]. אולם לדברי הגאון הנ"ל אין לחלק יעש"ה [דהגרי"ב ס"ל דמ"מ מספק צריך להמתין מלהתפלל וגם שיש חשש ברכה לבטלה]. ודברי התרומת הדשן הביאם המחבר בשו"ע או"ח (תרצב, ד) לפסק הלכה אמנם הפרי חדש השיג שם ע"ז ופסק דלא יצא.
פלג המנחה
[עריכה]- זמן פלג המנחה, עיין שבות יעקב (ח"ב סי' ו).
פִלְגָס
[עריכה]- שהוא מבן י"ב חודש עד י"ג חודש, אם הוא ספק כבש או איל או הוא בריה, עיין ש"ס חולין (כג.) שהוא פלוגתת ר' יוחנן ובר פדא.
פלוגתא
[עריכה]- בתוס' גיטין (יג: ד"ה קסבר) דאף היכא שהמשמעות במתני' לא משמע לפרש כן, מ"מ זהו רק שהאמורא יפרש פירוש אחר אם לא קדם לו אמורא שמפרש באופן שהמשמעות לא משמע הכי, אבל אם קדם לו אמורא אחר שמפרש באופן זה אין סברא שיחלוק אמורא עליו ויפרש פירוש אחר משום שהמשמעות לא משמע ליה כן, רק אם יש לו הכרח שא"א לפרש המשנה באופן שמפרש האמורא הקודם, אבל זולת זה לא היה חולק.
פלשתים
[עריכה]- הוה מארץ ישראל, תוס' ריש גיטין (ב. ד"ה ואשקלון).
פנוי
[עריכה]- כהן פנוי לא יעבוד עבודה, זוה"ק (ח"ג ה:, לז:).
פסולה
[עריכה]- היכא דקתני שחיטתו פסולה אי לשון זה מורה שמותר בהנאה, אין הכרע, עיין ט"ז יו"ד (סי ה, ה).
פסוק
[עריכה]- מצינו לפוסק שרוצה להביא פסוק מתנ"ך ומביאו בשינוי ממה שנכתב, ועוד יותר שמביאו בלשון פסוק אחר, משום שמביא רק כוונת הפסוק ולא לשון הפסוק. עיין בית יוסף או"ח (סי' תקפב).
פסח
[עריכה]- טעם לאחרון של פסח שמקילין בכמה דוכתי, עיין מערכת א' (אחרון של פסח).
פסח שני
[עריכה]- אי מותר להתענות בו תענית בה"ב בשנה שחל ערב פסח בשבת, עיין שדי חמד חלק דברי חכמים (סוף סי' נז). ואימת הוא פסח שני אם בי"ד אייר או בט"ו, עיין אסיפת חכמים (סימן תרעא בצד השני של שער הספר).
פסיעה גסה
[עריכה]- נוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדם, ש"ס ברכות (מג:).
פסיק רישא
[עריכה]- בדבר שאינו אסור אלא מדרבנן, עיין שו"ת מהרש"ם (ח" ב סי' רכט).
פרוטה
[עריכה]- אי הקדש חל על פחות משוה פרוטה, פלוגתת רש"י ותוס' גיטין (מב:).
פריה ורביה
[עריכה]- בעונש מי שאינו עוסק בפריה ורביה, עיין ש"ס יבמות (סג.), ועיין בש"ס פסחים (קיג:). ועיין ש"ס ברכות (י.) דמשמע שאינו עומד בתחיית המתים ואין לו חלק לעוה"ב, אמנם במהרש"א שם פירש כוונה אחרת בגמ' יעוי"ש. ועיין ש"ס ברכות (ה:) דאינם יסורין של אהבה, ועיין פסחים (קיט:) ביהושע שאינו מברך בשביל זה, ועיין בבבא בתרא (קטז.) שהקב"ה מלא עברה עליו.
פרנסה
[עריכה]- שבח שיש בתוכו חסדי השי"ת שמפרנס לכל חי הוא חשוב יותר משאר שבחים, ש"ס ברכות (ד:).
פרנסה
[עריכה]- אין להתפלל על פרנסה קודם תפילת שחרית בבקר, ובערב דוקא קודם מנחה, זוה"ק פר' פנחס (ח"ג ריג.), ועיין ארחות חיים (סי' א, ז).
פרסומי ניסא
[עריכה]- אם קיל מדאורייתא או חמור, עיין שו"ע או"ח (סי' תרפז, ב) שנראה שהוא פלוגתת הפוסקים, ועיין ש"ס ברכות (יד.) שנראה דמסקנת הש"ס הוא דפרסומא ניסא קיל מדאורייתא.
פרסיים
[עריכה]- הם צנועין באכילתן ובבית הכסא ובתשמיש, ש"ס ברכות (ח:).
פרש
[עריכה]- במה שמצינו בכמה מקומות חילוקים בעניני בליעת איסור בין כלים לאוכלין, פרש יש לדונו ככלים, וכן הוא בחָלָב קרוש שבקיבה שחשוב כפרש, כן יש לדון מדברי הפמ"ג (בש"ד פז, לא), עיי"ש.
פרשה
[עריכה]- כל פרשה דלא פסקה משה רבינו אנן לא פסקינן ליה, ש"ס ברכות (יב:), ועי"ש בהגהות מהר"צ חיות ז"ל.
פשיטא
[עריכה]- לפעמים פריך הגמ' פשיטא ולמה לי קרא להכי, אף דמצינו להתנא במשנה שאיכפל להשמיעינו זה, ולא קשיא עליו פשיטא משום דהו"א איפכא אבל על הקרא קשה, רש"י פסחים (צז. ד"ה פשיטא).