מחבר:שלמה שטנצל (מסוסנוביץ)/קהלת שלמה/אות ס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספר
חידושי הגאון מסוסנוביץ – קהלת שלמה- אות ס
מאת הרב הגאון חסידא ופרישא עניו ושפל רוח יראת ה' היא אוצרו מרנא ורבנא מו"ה שלמה שטנצל זצללה"ה ראש ישיבה ואב"ד דק"ק סוסנוביץ בפולין מלפנים רב דק"ק צ'לדז' נפטר בדמי ימיו בה' אלול תרע"ט:

תוכן עניינים

סבא[עריכה]

  • כל מקום שמזכיר ההוא סבא יש מפרשים שהוא אליהו, והתוס' חולקים, תוס' חולין (ו. ד"ה אשכחיה).

סבר לה[עריכה]

  • לשון זה שייך בגמ' גם אם אין חולקין על אותו מ"ד, ורק משום דמצינו לזה המ"ד שאמר כן בהדיא נקט לה הש"ס בההוא לישנא, כ"כ בצל"ח על ברכות (ג.), ועיין מה שכתבתי שם .

סגולה לעין הרע[עריכה]

  • עיין בשער הכולל (דף ח:) בשם ספר דן ידין [שם כתוב מר' שמשון מאוסטראפאליע שקבלה מרב הונא לומר פסוק ואני ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך (תהילים ה, ח) עיי"ש], ועיין בספר 'דרך האמונה ומעשה רב' (דף לט) [יאמר הפסוק הנ"ל ארבעים פעמים ויהיה ת' תיבות, ומבטל עי"ז ר"ע עי"ן בגימטריא ת' ויאמר על דעת רב הונא ועיי"ש].

סגולה לנשים שלא יתקשו בלידתן[עריכה]

  • עיין קונטרס מנחה חדשה שבספר מנחת שבת.

סגולה לבטל מחשבות זרות בשעת התפלה[עריכה]

  • עיין במג"א (ריש סי' צח), ובארחות חיים שם [מביא מש"כ באלי' רבה בשם השל"ה].

סגולה לזכרון[עריכה]

  • עיין במדרש תלפיות (ענף זכירה), ועיין מש"כ ביור"ד (סי' רמו, כא). [הוספה מכתב יד המחבר על שו"ע, פת במלח הוא טוב לזכירה והמים משכחים, כן ביאר החסיד יעב"ץ במשנה באבות (פ"ו מ"ד), כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה, ועיין בחופת אליהו רבה שבסוף הראשית חכמה. וכתב בספר חסידים (תתשכו) המסתכל בפני אדם הכועס או בפני אשה נדה קשה לשכחה, ועי' בריש ספר תנא דבי אליהו סגולות לזכירה].

סגולה לאשה המפלת ולדה שלא תפיל עוד[עריכה]

  • עיין בארחות חיים (סי' תרס"ד, ח) [שתאכל מהאתרוג של מצוה].

סגולה לכבות דליקה[עריכה]

  • עיין במנחת שבת (דף עד.).

סגולה להנצל ממגיפה ר"ל[עריכה]

  • עיין במנחת שבת (קמ:).

סגולה למי שאינו יכול לישן שישן[עריכה]

  • עיין בארחות חיים (סי' רלט, ד) [כתוב לישן מיד יכוין בשם אתיא"ל ויישן, א"נ יעלה על מחשבתו אמונת תחיית המתים, כ"כ בספר המדות למהר"נ ערך אמונה אות י"ז, ובס' רפאוה וחיים כתב סגולה לזה לחשוב גלי הים ויישן תיכף, ולזה המנהג בעיר טוניס שאומרים, כשהולכים לישן, זה לזה הנותן בידם דרך ומשיב לו חבירו ובמים עזים נתיבה, ועיי"ש עוד סגולות לזה. ובס' דברי יצחק אות פ"ב כתב וז"ל קבלתי רפואה בדוקה למי שאינו יכול לישן יקח שושנה אדומה ויטבילנה בחלב אשה וימשח בה את הצדעים הנקראים שלעפין של החולה ויועיל בעהי"ת].

סגולה להנצל ממקרה לילה[עריכה]

  • עיין בריש התנא דבי אליהו [יזהר ללמוד בספר הקדוש תנא דבי אליהו בכל לילה קודם השינה, ואח"כ יזכיר ע"ב פעמים אליהו הנביא, וטוב לכוין בכל פעם בשם הקדוש אגלא, ויהיה נזהר שישכב במקום נקי ובגדים נקיים והוא בחון ומנוסה], ועיין כמה סגולות בספר כף אחת להרב חיד"א ז"ל [בספר עבודת הקודש לחיד"א].

סגולה למי שאין לו בנים[עריכה]

  • עיין בהקדמת ספר ברכת מועדיך לחיים, למהר"ח פלאג'י [להדפיס ספרים לבתי כנסיות, וגם אם לא יולד לו זה עצמו טוב לו מבנים ומבנות], ודבש לפי (להחיד"א מערכת ש, יא) [לעשות שלוח הקן, בשם תנחומא פר' כי תצא סי' ב'], ואהל אלימלך (אות צז).

סגולה למי שרוצה להמיר ח"ו שיחזור בו היהדות[עריכה]

  • עיין דבש לפי (להחיד"א מערכת ש, יח) [יראה לו שם הוי"ה בס"ת שהוא נכתב בקדושה ויחזור בו היהדות ויראת ה' עיי"ש].

סגולה לכויה[עריכה]

  • עיין פלא יועץ (אות כויה), ועיין כמה סגולות בספר 'דרך האמונה ומעשה רב' (אות ס), ובסוף ספר תפארת יעקב בשם ספר המדות.

סגולה למקשה לילד[עריכה]

  • עיין אהל אלימלך (אות רפט) [יש צדיקים שהחזיקו שהספר נועם אלימלך דפוס הראשון תקמ"ח הוא מסוגל למקשה לילד, שתשים הספר במטתה ותלד בניקל].

סגולה לחן[עריכה]

  • עיין שבט מוסר (פרק לד דף מא:) [לומר י' פעמים פסוק ונח מצא חן בעיני ה', ומועיל מאד לחן ובדוק ומנוסה].

ועיין בספר סגולות ישראל ספר מיוחד על סגולות.

סגולה[עריכה]

  • אל יקשה בעיני אדם אם יראה באיזה סגולה הנזכרת בספר שמועלת לאיזה דבר והוא רואה שעשאו הסגולה ולא תועיל, כי הסגולה אינה מועלת רק עפ"י הרוב ולפעמים החטא גורם. עיין בהגהות הגאון מברעואן (שליט"א) [זצ"ל] שבספר ארחות חיים (סוף סי' תכו). ולענ"ד יש להעיר עליו מהא דאמרינן בש"ס ברכות (ט:) כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום א"ר זירא איני והא אנא סמכי ואתזקי, ואי איתא דהסגולה אינה מועלת רק עפ"י הרוב א"כ איך א"ר זירא איני, הא יוכל להיות שהוא מן המיעוט. עיין שם בדברי הגאון הנ"ל ותראה שיפה הקשיתי. ועיין חת"ס חאו"ח (סי' קנח).

סוף[עריכה]

  • לשון סוף אי מצינו גם כשאיננו בסוף רק הוא אחר דבר אחר, עיין שדי חמד בפאת השדה מערכת א (כלל סו ד"ה וגאון), ועיין ש"ס חולין (לח.) מאי בסוף שחיטה באמצע שחיטה.

סוריא[עריכה]

  • יש לה תורת ארץ ישראל ויש לו תורת חוץ לארץ, ש"ס גיטין (ח.). והיא כיבוש יחיד.

סידור קידושין[עריכה]

  • אסור לסדר בלתי רשות הרב או המו"ץ אשר בעיר ההוא, ויש ע"ז חרם הקדמונים, שבות יעקב (ח"ג סי' קכא). ושם לענין אם המסדר צריך להיות בקי בדיני קידושין וגיטין, פלוגתת המחבר עם הגאון ר' יחזקאל ז"ל (אבד"ק המבורג).

סיום מסכת[עריכה]

  • כשעושה סיום יש מקום שלא לומר תחנון, חתן סופר ח"ב (בסוף הספר).

סיפא דומיא דרישא[עריכה]

  • אע"ג דחזינן בגמ' דבעי לאוקמי סיפא דומיא דרישא, מ"מ י"ל דרק בחד גברא בעי לאוקמי אבל לא שיהיה הכל באופן אחד, תוס' גיטין (יג. ד"ה תנו).

סיפור[עריכה]

  • לשון סיפור משמע בקול רם ולא בלחש, מרדכי (פ"ק דברכות), ועיין מעדני יו"ט פ"ק דברכות על הרא"ש (סי' ז, אות ר).

סכין של איסור[עריכה]

  • איזה דינים ממנו, עיין יור"ד (סי' י), ושם בפתחי תשובה בשם פרח מטה אהרן דבזמן הזה לא אמרינן סתם סכין שמנוניתו טוח על פניו.

סכנה[עריכה]

  • מותר לאדם לברוח ממקום סכנה אף שעי"ז יבוא חבירו לסכנה, אמרי בינה (דף יב:) ושם בשם הירושלמי דמחוייב להביא עצמו אף לספק סכנה כדי להציל חבירו מודאי סכנה, ועיי"ש מש"כ ע"ז המחבר. ואם מחוייב להניח לקצוץ לו אבר כדי להציל חבירו מסכנת נפשות עי"ש בשם הרדב"ז דאין מחויב בזה.

סלעים[עריכה]

  • של גליל הם שוקלים החצי מסלעים של יהודא, משנה בחולין (קלה.).

סמבטיון[עריכה]

  • עיין בראשית רבה (פר' יא, ה) ובנו"כ שם מה שציין בזה, ובפסיקתא (פרשה כג) ובנו"כ, וברבינו בחיי פרשת האזינו בפסוק אמרתי אפאיהם (לב, כו).

סעודת מצוה[עריכה]

  • על מה חיובה ושאר פרטים בזה, עיין שו"ת חוות יאיר (סי' ע).

סערדין[עריכה]

  • יש חשש לאכלם, עיין בראש הפלס (שנה ראשונה חוברת ז).

ספינה הטובעת בים[עריכה]

  • רובן ליאבד ולמות, ש"ס ב"ב (קנג:).

ספיקא דאורייתא[עריכה]

  • אי מן התורה לחומרא או רק מדרבנן, עיין בפתיחת אור חדש לקידושין (סוף אות יג) דתלוי אי שני כתובים הבאים כאחד מלמדין או אין מלמדין, ועיין שם עוד (בדף ד. ד"ה ובזה) דבזה דתלוי אי חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא או דרבנן. ועיין בית יוסף יור"ד (סי' קפג) שנראה דתלוי בפלוגתת רש"י והרמב"ם והסמ"ג וסה"ת בפירוש הא דאמרו בגמ' (נדה סז:) אבל אסרו חכמים לעשות כן שמא תבוא לידי ספק.

ספיקא דאורייתא[עריכה]

  • עיין מהרי"ט אלגזי (דף ז:) בשם מהר"י קורקוס דבספק איסור דאורייתא שאין מפורש איסורו בתורה ונלמד רק מדרשא ספיקו לקולא.

ספיקא דאורייתא[עריכה]

  • אי מן התורה לקולא נתחבר ע"ז ספר אהבת אברהם.

ספיקא דרבנן[עריכה]

  • אין עושין לכתחילה כמבואר במג"א (סי' י, יא) ובט"ז או"ח (תפט, ה) בשם הר"ן. ועי' לקמן לענין ספק ספיקא.

ספיקא דרבנן[עריכה]

  • במקום חזקת איסור, עיין נודע ביהודה מהדו"ק (חיור"ד סי' נג).

ספיקא דרבנן לקולא[עריכה]

  • היכא דאיכא חזקה לאיסור, עיין שם אריה בהשמטות (סי' א ד"ה אכן).

ספיקת כפיים[עריכה]

  • בשעת הלימוד ובפרט בשעה שמתוכח עם חבירו בלימוד, אם הוא מדה הגונה או להיפוך, עיין חוות יאיר (סי' קנב).

ספק[עריכה]

  • ספק בקידושין, הר"ן ז"ל (קידושין א. מדה"ר) מסתפק בו שלא תהיה צריכה גט מן התורה רק מדרבנן, משום דאוקי איתתא בחזקת פנויה, ורבנן הוא דאסרוה משום חומרא דאשת איש, יעש"ה.

ספק טומאה ברה"י[עריכה]

  • דספיקו טמא, אבל אם צפה על פני המים גם ספק טומאה ברה"י ספיקו טהור, ש"ס חולין (קכז.).

ספק טומאה ברה"ר[עריכה]

  • דספיקו טהור, ברשב"א נדה (ה: ד"ה מכדי) דהיינו דוקא אנשים חשיב רבים אבל נשים אפי' מאה נשים לא חשיב רבים לענין זה. ועיין בחת"ס חאהע"ז (סי' קב) מש"כ בזה, ועוד שם כמה כללים בזה.

ספק ספיקא[עריכה]

  • דאסור לעשות לכתחילה כמבואר במג"א (סי' תסז, ב) בשם הרשד"ם, וכן ספיקא דרבנן כמבואר במג"א (סי' י, יא), מסתפק באשל אברהם או"ח (סי' שמג) דספק ספיקא בדרבנן יהיה מותר לעשות לכתחילה.

ספק ספיקא[עריכה]

  • מדברי השאילת יעב"ץ (ח"ב סי' קעז) מבואר דמידת חסידות הוא להיות נזהר גם בדבר שהותר משום ספק ספיקא, ועיין בדרכי תשובה (כט, יד) בשם הפרי תואר כן, ובשם הדעת קדושים דבג' ספיקות אין להחמיר גם ממידת חסידות.

ספק ספיקא[עריכה]

  • אי מהני בסכנה, עיין שו"ת מהרש"ם (סי' נח) ושבעים תמרים (סי' ג, וסי' כה).

ספק ספיקא[עריכה]

  • בספר אבני נזר (ח"ב סי' תמ) צידד דמי שעושה מצוה ויש ספק ספיקא שאין מקיים המצוה בזה, אף שאח"כ נודע שקיים המצוה, מ"מ כיון שבשעת עשייתו היה ספק ספיקא חשיב מתעסק ולא קיים המצוה כלל ועיין שם עוד (סי' תמא).

ספק ספיקא בתרי גופי[עריכה]

  • עיין אבני נזר (ח"ב סי' תמ).

ספק עשה[עריכה]

  • אי דוחה לא תעשה, או עכ"פ ספק לא תעשה. עיין תיבת גמא (פ' לך, ב) שנסתפק בזה ובבית יצחק (חאהע"ז סי' לז, ד, וסי' קלד, ח) ובמקנה אברהם (ח"ב, עג). ובהגהות הגאון מברעזאן ז"ל (באו"ח סי' שד"מ) הוכיח בראיות ברורות דלא דחי. ועיין בהגהות אמרי ברוך על הטורי אבן מגילה (כ:). ועיין בספר רסיסי לילה בקונטרס דברי חלומות (אות כו) תלי ליה בפלוגתת ר' אליעזר ור' יהושע (בזבחים פ.) לענין מתן אחת שנתערב במתן ארבע, ואני ציינתי שם שכן הוא בחת"ס חיו"ד (סי' שלח), והדבר מפורש גם בר"ן ז"ל ראש השנה (פ"ד ט: מדה"ר בד"ה ולענין) בסוגיא דשופר של ר"ה אין מפקחין עליו את הגל. ועיין בשערי תשובה (סי' יז, ג) מש"כ בשם השאגת אריה (סי' לא) לענין טומטום בציצית, ומפורש ג"כ דספק עשה לא דחי ללא תעשה. והראוני שבספר בית יהודא שבס"ס חמדת ישראל (מ"ע י) דיבר ג"כ מזה.

ספר[עריכה]

  • לא ידפיס אדם ספר קודם שיהיה בן ארבעים, עיין אילה שלוחה שבסוף ספר שדי חמד (כרך ב' דף יג:) שיש איסור.

ספר[עריכה]

  • לא יקח ספר על השלחן בעת האכילה משום התולעים שבספרים שיוכלו ליפול על המאכל, יסוד ושורש העבודה (ריש פ"ד).

ספר יצירה[עריכה]

  • בהג' חשק שלמה (ליו"ד סי' צח) כתב שבשר בהמה שנוצרה ע"י ספר יצירה מותר לאכלו בְּחָלָב דאין לו דין בשר כלל, וכן חָלָב של הבהמה אין לו דין חָלָב ומותר לאכלו עם בשר. (מכתב יד על שו"ע)

ספר תורה שנפלה[עריכה]

  • אם חייבין להתענות הרואים, עיין שו"ת מהרש"ם (ח"ב סי' רסד).

סתם מחשבת עכו"ם לעבודת כוכבים[עריכה]

  • הכי סבר ר' אליעזר, ורבנן פליגי עליה ש"ס חולין (יג.).

סתם ספרא ר' יהודא[עריכה]

  • לפעמים משני דלא אתי כר' יהודה, ש"ס שבועות (יב.).