מחבר:שלמה שטנצל (מסוסנוביץ)/קהלת שלמה/אות י
ספר
חידושי הגאון מסוסנוביץ –קהלת שלמה אות י
מאת הרב הגאון חסידא ופרישא עניו ושפל רוח יראת ה' היא אוצרו מרנא ורבנא מו"ה שלמה שטענצל זצללה"ה ראש ישיבה ואב"ד דק"ק סוסנוביץ בפולין מלפנים רב דק"ק טשעלאדז. נפטר בדמי ימיו בה' אלול תרע"ט:
יבום
[עריכה]- מצות יבום אי מקיימא בהעראה או גם גמר ביאה הוא מן המצוה, עיין קבא דקשייתא (קושיא צד) שהוא פלוגתת התוס' (יבמות כ: ד"ה אטו) והר"ן ז"ל (קידושין ו. מדה"ר), ועיין מהר"מ שיק (מצוה רג).
יבום
[עריכה]- מצות עשה דיבום, דעת הרשב"א ז"ל דהוא רק על היבם ולא על היבמה, עיין שם אריה חאהע"ז (חוברת ג דף מב).
יד
[עריכה]- אי יש יד להכשר, פלוגתא בחולין (קכא.).
יובל
[עריכה]- אי נהג בזמן בית שני, הוא פלוגתת רש"י ותוס' גיטין (לו.).
יום
[עריכה]- אע"ג דיום קי"ל במגילה (כ.) דהוא מעלות השחר מ"מ בלשון בנ"א לא נקרא יום עד הנץ החמה, כן מתבאר מדברי הב"ח יור"ד (סי' רסב), ועיין ברא"ש פ"ק דברכות (סי' ט) דאיכא ב' לשונות בש"ס בזה אי מיקרי יום בלשון בנ"א מעלות השחר עד הנץ החמה דלר' שמעון משמיה דר' עקיבא מיקרי יום בלשון בנ"א ולר"ש משמיה דנפשיה מיקרי לילה יעש"ה. ועיין ש"ס ברכות (ט:) ונמצא מתפלל ביום, נראה קצת דבלשון הגמ' נקרא יום רק מהנץ.
יום
[עריכה]- שהוא מעלות השחר היינו דוקא לגבי ישראל אבל לבן נח וכן קודם מתן תורה היה היום מתחיל מהנץ החמה, כן מבואר בחת"ס על שבת (כד:).
יום טוב
[עריכה]- דהוה עשה ולא תעשה, כתב הגאון מהר"ש קלוגער בהגהותיו לאו"ח (גליון מהרש"א, תרנח) דבמלאכת הוצאה ליכא רק לא תעשה לחוד.
יומא דעיבא
[עריכה]- רבא לא גזר ביה תעניתא ש"ס ברכות (לב:).
יחיד
[עריכה]- מצינו לשון יחיד שהכונה בו גם על צבור, ורק מפני שאין כל ישראל יחד קרי ליה יחיד, כה"ג הובא ברא"ש ז"ל פ"ב דברכות (סי' ה), וכן כתבו בתוס' ברכות (יד. ד"ה ימים), ועיין מגילה (ג:) ג"כ כה"ג.
ילקוט
[עריכה]- הוא מוחזק בטעות, נקודת הכסף ריש יור"ד (סי' א).
ים הגדול
[עריכה]- אי הוה ארץ ישראל או חוץ לארץ [החלק שכנגד ארץ ישראל], הוא פלוגתא דר' יהודה ורבנן בש"ס גיטין (ח.)
ים תרשיש
[עריכה]- עיין מערכת ת' (תרשיש).
יסורים
[עריכה]- בענין יסורים ויסורים של אהבה, עיין ש"ס ברכות (ה.) ובמשפט צדק על תהלים בתחלתו האריך הרבה בענינים אלו.
יציאה דרך אחוריו שמה יציאה
[עריכה]- ש"ס חולין (י:), ואביי ס"ל דלא שמה יציאה, אבל ביאה דרך אחוריו כתבו התוס' שם (ד"ה כהן) דלא שמה ביאה.
יציאה מבית הכנסת
[עריכה]- מי שנדר שלא יאכל עד זמן יציאת הקהל מביהכנ"ס ובא החכם אחר התפילה ודרש, אם אסור לו לאכול עד זמן יציאתם מביהכנ"ס לגמרי או כיון שכבר התפללו מותר, עיין שבות יעקב (סי' כח).
יצירה
[עריכה]- בתחילה נוצרים האברים והבשר בבעלי חיים ואחר כך הגידים, ש"ס חולין (פט:) וברש"י שם (צ. ד"ה אלמא).
יצר הרע
[עריכה]- דברים המועילים להנצל ממנו, עי' ש"ס ברכות (ה.) ועיין באו"ח (סי' א) בשערי תשובה (ס"ק ה).
ירבעם בן יואש
[עריכה]- מה שהקב"ה נתן בידו אומות שלא מסר ביד יהושע ודוד המלך ע"ה, עי' תנא דבי אליהו זוטא (פ"ז).
ירקרק
[עריכה]- עיין מערכת הא' ערך אדמדם.
ישוב ארץ ישראל
[עריכה]- מצינו עדיפות במצות ישוב א"י משאר מצות, בש"ס גיטין (ח:) דמשום ישוב א"י לא גזרו אמירה לעכו"ם, ושם בתוס' (ד"ה אע"ג) דבשאר מצות לא התירו, ובעיקר ענין ישוב א"י עיין שדי חמד מערכת ארץ ישראל.
יתום
[עריכה]- מנהג העולם שהיתום מתחיל להניח תפילין שנה אחת קודם הבר מצוה, ומקור לזה עיין באה"מ (חוברת ג' דף יב:).