מחבר:רב שלמה שטנצל/מיזמים/קביעותא/עלונים

עלון קביעותא לרגל סיום הדף היומי ולימוד משנה יומית מנחם אב תשע"ב

רוצה לסיים את דף היומי בשלמות?

ש"ס בבלי אינו כולל משניות מהסדרים "זרעים וטהרות" ומסכתות " עדויות ואבות", ולכן סיום של דף היומי ללא משניות אילו, אינו מושלם! יש לך הזדמנות להשלים מידי יום משנה אחת ממסכתות אלו כפי שיזם הגאון מקוז'יגלוב וראש ישיבת "חכמי לובלין" רבי אריה צבי פרומר הי"ד וכקריאתם של גדולי ישראל הדור הקודם והנוכחיים פוסקי הדור מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ולהבחל"ח מרן הגר"ש וואזנר שליט"א והגרא"יל שטיינמן שליטא, ומרן הרב עובדיה יוסף תמונה מספר 1 גדולי ישראל משתתפים בסיום המשנה היומית בכ"ו חשוון תשי"ט בהיכל התרבות בתל אביב שיזם רבי יונה שטנצל זצוק"ל.

מה שמע מרן הגר"ש וואזנר מהמהר"מ שפירא לפני 70 שנים?

כאשר עלה הגאון הישיש בן ה 99 האדיר רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א מהתלמידים הראשונים של ישיבת חכמי לובלין האגדית, השקט השתרר, ובנועם קדשו סיפר את חזונו הגדול של מורו ורבו הגאון מהר"ם שפירא מלובלין זצ"ל, שאף אותם מסכתות משניות . אשר אין בנמצא עליהם תלמוד בבלי, דהיינו סדר "זרעים וטהרות" ומסכתות "עדויות", ילמדו לומדי "הדף היומי" את המשנה היומית. מרן שליט"א המשיך והרחיב את הדיבור בגודל חשיבות לימוד הש"ס כולו בשלימותו, וחיזק את היוזמה מרן שליט"א סיים, כי הוא עצמו יצטרף גם כן בל"נ לסדר לימוד זה. גם מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א, עודד לצרף את המשנה היומית על זרעים טהרות ללימוד "הדף היומי". הכינוס החשוב של "לומדים בשלמות" אורגן ע"י "מאורות הדף היומי", בראשות הרב חיים דוד קובלסקי.

פולין לפני המלחמה

תקנת לימוד המשנה היומית על סדר "זרעים וטהרות" ללומדי הדף היומי, עלתה על ידי הגאון הגדול רבי אריה צבי פרומר זצ"ל הי"ד, אב"ד קוז'יגלוב שמונה לאחר פטירתו של מהר"ם שפירא זצ"ל לראשות ישיבת "חכמי לובלין". ב ז' אדר תרצ"ד, ארבעה חודשים לאחר הסתלקותו של הגר"מ שפירא, קרא הגאון מקוז'יגלוב לכל המתאספים להוסיף על לימוד "הדף היומי" גם ממשניות "זרעים וטהרות" בציינו שהיתה זו שאיפתו של הגר"מ שפירא. ההצעה התקבלה פה אחד, ואף גדולי האדמורי"ם כבעל "אמרי אמת" מגור והאדמו"ר מסוכוטשוב ועוד הצטרפו לקריאה זו.

ארץ ישראל לאחר המלחמה

בשנת תש"ז הגה ברוחו תלמידו וש"ב הגאון רבי יונה שטנצל זצ"ל לייסד מחדש את לימוד המשנה היומית של משנה אחת ליום על סדר "זרעים וטהרות" ללומדי הדף היומי ולכלל הציבור לימוד 2 משניות של "המשנה היומית" על כל "ששה סדרי משנה", תקנתו האחרונה של רבי יונה, קיבלה את הסכמתם ועידודם של גדולי ישראל כמו האמרי אמת מגור, האדמו"ר רבי ישראל מאוסיאטין רבי איסר זלמן מלצר, ראב"ד העדה החרדית, רבי זלמן בענגיס, הגאון מטעשבין רבי דוב בריש וידנפלד, רבי יעקב משה חרל"פ, רבי משה מרדכי מלעלוב, האדמו"ר מסדיגורא האביר יעקב, ועוד. דרושים מפיצים ללוחות ולעלון של קביעותא

לארגון קביעותא, המפיץ את לימוד המשנה וההלכה היומית דרושים מתנדבים להפצת הלוח השנתי ללימוד המשנה וההלכה היומית 072-272-0000

הסגולה הבטוחה לקירוב הגאולה

מתוך הדרשה שנשא הגאון מקוז'יגלוב זצ"ל בישיבת "חכמי לובלין" עם סיום הש"ס בלימוד "הדף היומי" במחזור השני ותחילת המחזור השלישי ביום כ"ח סיון תרח"ץ גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם (הושע ח, י). ובגמ' בבא בתרא (ח ע"א) אי תני כולהו עתה אקבצם. יש לפרש לשון "כולהו" בב' אופנים, א' כל עם ישראל, ב' שילמדו כל אחד כל המשניות שהוא תורה שבעל פה. וזה תועלת של משנה יומית, שכל בר ישראל, כקטן כגדול, כלמדן כאיש פשוט, כעשיר הלומד בהרחבה כסוחר מוטרד מאוד להמציא פרנסתו, כולם כאחד יוכלו לקחת חבל במצוה הגדולה והחביבה של תלמוד תורה דרבים כלל ישראל, ולסיים כל תורה שבעל פה באופן קל מאוד במשך ז' שנים, ובתוך אחרים יחלקו נחלה, ועיין רעיא מהימנא פר' בלק עמ' רנ"ג ע"ב דאחד המרבה ואחד הממעיט קאי על לימוד שית סדרי משנה. ויהי רצון שיקויים בנו בקרב "עתה אקבצם". דרך אגב הנני מציע לפני חברים מקשיבים לקולי שכל מי שאפשר לו ילמוד ב' המשניות היומית שיהיו שגורים אצלו בעל פה, הלא מצער היא ותחי נפשו. כי זה עיקר תורה שבעל פה, ואז חשוב הוא קלף להתורה ומתאחד עם התורה, ויש לו קנין בהתורה, ועל זה נאמר באבות (פ"ב מ"ז) קנה לו דברי תורה קנה לו חיי עולם הבא, ועכ"פ יראה ללמוד קצת משניות בעל פה, וכו', וידוע מה דאיתא בספרים הק' דמי שיודע המשניות בעל פה אינו רואה פני גיהנם, ומה טוב לנהוג ללמוד ב' המשניות בכל סעודה מסעודת היום, ותהיה מצוה גוררת מצוה ללמוד בשעת הסעודה שהחמירו בזה חז"ל באבות ובזוה"ק פר' תרומה. יהי רצון שיתקיימו הברכות... לכל תמכין דאורייתא וללומדי המשנה היומית בפרט... וע"י לימוד כל המשניות שעוברין כל המקומות שבתורה בפרט כשהוא בכח תלמוד תורה דרבים זוכין לכל הישועות.

כרוז שפירסם הגאון מקוז'יגלוב זצ"ל בשנת תרצ"ו

להפצת לימוד משניות "זרעים וטהרות" לצד לימוד הדף היומי כאשר אנו עומדים בעזה"י על סף סיום משניות סדר זרעים ללומדי דף יומי ומשנה יומית אשר תתקיים אי"ה בעיו"כ שנת תרצ"ו הבע"ל ולמחרתו תהי' התחלה למס' עדיות, הנני לעורר עוד הפעם דבר התקנה שיצאה מגדולי ישראל בהתאסף ראשי עם גאוני זמננו שליט"א ז' אדר תרצ"ד פה לובלין לכל לומדי דף יומי שילמדו גם משניות סדר זרעים ומסכת עדיות וסדר טהרות שאין עליהם גמ', וילמדו בכל יום משנה אחת כאשר נדפס על עתון ה"טאגבלאט" דבר יום ביומו המשנה השייכת לאותו יום, כדי שבהגיע תור סיום הש"ס בשנת רח"ץ כ"ח סיון הבעל"ט יהי' סיום שלם על כל הש"ס ומצוה שלימה, ואותם שלא התחילו עדיין ילמדו עכ"פ מהיום והלאה המשנה יומית ביחד עם הצבור מדי יום ביומו, מלבד זה, כל מי שאפשר לו יתאמץ להשלים סדר זרעים במשך השתי שנים ומחצה עד שנת רח"ץ כ"ח סיון הבעל"ט ולהשתתף עם הצבור במצווה דרבים גדולה ונכבדה מאד סיום כל הש"ס של רבבות אלפי ישראל להצטרף עם מרובין העושין את התורה ושלא להיות בכלל וחסרון לא יוכל להמנות שנמנו חבריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם. וידוע מאמר חז"ל שאין הגלות מתכנסות אלא בזכות המשניות שנאמר כי יתנו בגוים וגו', ובזכות ת"ת דרבים, עי' מג"א סי' תרפ"ז סוסק"ג ומחצית השקל שם דאפילו כל אחד לומד לעצמו חשוב ת"ת דרבים, ונזכה לגאולה שלימה, ועד שיחננו יושעו כל לוקחי חבל במצוה זו בגאולה וישועה איש איש לכל מכאובי נפשו ונגעי לבבו, עי' רש"י מגילה י"ז ד"ה אתחלתא דגאולה, ויקוים בנו בקרוב דברי הש"ס ב"ב ח' אי תנו כלהו עתה אקבצם. ארי' צבי פראמער ריש מתיבתא דישיבת חכמי לובלין" הדר בסאסנאווצא

הגאון של פולין

הגאון רבי אריה צבי פרומר, הי"ד מייסד לימוד המשנה יומית על "זרעים וטהרות" ללומדי הדף היומי תמונה מס8 הגאון מקוז'יגלוב רבינו הגאון רבי אריה צבי פרומר נולד בשנת תרמ"ד בעיירה טשעלאדז שבדרום מערב פולין, לאביו ר' חנוך הענדיל ולאמו מרים קיילא. רבינו התייתם מאמו, וגדל אצל קרובי משפחתו בוולברום. בגיל 12 התחיל ללמוד אצל הגאון רבי אפרים צבי איינהורן ראש ישיבת אמסטוב. שמה למדו עימו יחד האדמו"ר מרדומסק - רבי שלמה העניך הכהן רבינוביץ, ובן דודו הגאון מסוסנוביץ - רבי שלמה שטנצל זצ"ל. בהמשך עבר ללמוד בישיבת סוכוטשוב אצל בעל "אבני נזר" זי"ע. לאחר פטירתו של האבני נזר, פנה בנו בעל "שם משמואל" לרבינו וביקש ממנו לעמוד בראשות הישיבה בסוכוטשוב. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חרבו העיר והישיבה, ורבינו עבר להתגורר בוורשה. כמו כן החליף את בן דודו רבי שלמה שטנצל בתפקיד רבה של העיר טשעלאדז. בשנת תרצ"ד, עם פטירתו הפתאומית של הגאון רבי מאיר שפירא 00ראש ישיבת "חכמי לובלין", נקרא רבינו לעמוד בראשות הישיבה המפורסמת, כאשר באישיותו האצילה והמיוחדת הנהיג את הישיבה ביד רמה. בתפקיד זה כיהן עד לפיזור הישיבה בידי הנאצים. בין פעליו הרבים למען הכלל, נמנה גם פעילותו ליסוד לימוד "המשנה היומית" על סדרי "זרעים וטהרות" שאין עליהם תלמוד בבלי, כדי שלימוד הש"ס יהיה בשלימות הראויה. בימי צרה ועברה עם פרוץ מלחמת העולם השניה, בשנת תרצ"ט, נפל פחד ואימה על כל יהודי פולין, מסופר, כי בחג הסוכות שנת ת"ש, אחר כיבוש העיר לובלין בידי הגרמנים, לא ניתן היה להשיג אתרוג כשר בכל העיר, רבינו השיג אתרוג יבש מן השנה הקודמת והורה לבני העיר ליטול אותו בלי שם ומלכות. תוך זמן קצר הורו הגרמנים לפזר את ישיבת "חכמי לובלין", והם החרימו את בנין הישיבה לצרכיהם. רבינו עקר מלובלין לגטו וורשה, שם שהה יחד עם הרבה רבנים וגאונים, והמשיך בעבודת קדשו, לעסוק בתורה ביגיעה רבה ולחדש חידושים, ולהרביץ תורה לתושבי הגטו. בין השאר כתב את הגהותיו לשו"ת "ארץ צבי". הוא השתתף בארגון שיעורים לבני הישיבות ולבע"ב שהגיעו לגטו מן העיירות הסמוכות, שם הרביץ תורה ומסר שיעורים במסירות נפש עצומה. רבינו, קירב רחוקים בלהט אמונתו, ומצד שני הכין אותם לקראת המוות באמרו "בעצם אין הבדל בין הטיפות שמלאך המוות משתמש כחומר המתה לבין חרבו של האויב". לאחר חיסול גטו בוורשה, בניסן תש"ג, הועבר עם שאר שרידי הגטו למחנה ההשמדה מיידאנק, שם נספה עם בני משפחתו ביום כ"ז ניסן תש"ב. מסופר כי בהתקרב רבינו לתאי הגזים, מחא כפיים ואמר "ב"ה שהנני נספה על קידוש שמו הגדול". הי"ד. זיעועכי"א.

כיצד הפך הילד "מרדכי אליהו" ממוכר חומוס לאחד מגאוני הדור? בזכות המשניות

את הסיפור דלהלן סיפר הראשל"צ הגאון המקובל רבי מרדכי אליהו זצוק"ל. סיפור אישי שאירע עימו כשהיה צעיר לימים. גדלתי בעיר העתיקה בירושלים. המצב היה קשה מאוד, עוני ודחקות היו מנת חלקם של יהודי העיר ומשפחתנו בתוכם. למדתי אז בישיבת "פורת יוסף", שם התגוררו גם רבני הישיבה. בגיל 11 התיימתי מאבי ז"ל, ועול פרנסת הבית נפל על כתפי אימי. ברוב מצוקתה החליטה אימי לנסות את מזלה במכירת גרגרי חומוס מבושלים. במשך היום היא בישלה סיר עם גרגרי חומס, ובתום לימודיי, בשעה שש שבע בערב, שלחה אותי עם סיר החומוס לעמוד בקרן הרחוב ולהציע אותו למכירה לעוברים ושבים, כל כוס בפרוטה. ביום הראשון שלי למכירת החומוס, ישבתי ואין קונה. עבר שם יהודי זקן, איש צדיק וחסיד בשם חכם אברהם כהן ז"ל. הוא פנה אלי ושאל אותי "מה אתה עושה כאן?" – מוכר חומוס. בכמה?

• כוס במיל [פרוטה בימים ההם].
• כמה כוסות יש בכל הסיר?
• עשר כוסות. עשר מיל.
• אני אקנה ממך את כל סיר החומות בתנאי שתלך כעת לבית המדרש ללמוד משניות, ועל כל פרק שתלמד תקבל "מיל". עשרה פרקים, עשרה מיל.

רצתי לבית הכנסת התיישבתי ללמוד משניות, ואכן תוך כשעה היו שגורים על לשוני עשרה פרקי משניות בעל פה. ניגשתי לחכם אברהם, שאמר לי לגשת לרב בית הכנסת ולהבחן אצלו. ניגשתי אל הרב וביקשתי להבחן, הוא הסכים בחפץ לב, והתחלתי לומר את המשניות בעל פה. תוך כדי המבחן עצר אותי הרב ושאל אותי שאלה בהבנת המשנה. נאלמתי דומיה. הסברתי כי חכם אפרים אמר לי ללמוד בעל פה ולא בהבנה. אולם הרב סבר אחרת ופסק כי הכסף איננו מגיע לי. יצאתי בהרגשה עם צער רב. ראה אותי המקובל הרב אפרים הכהן זצ"ל ושאל לפשר צערי, סיפרתי לו עיקרן של דברים, והוא אמר לי "אני פוסק שהעשרה מיל מגיעים לך, ולא זו בלבד, אלא שהרב שציער אותך יוסיף לך עוד מיל. סיפור זה היה הרב מרדכי אליהו מספר לאנשיו במטרה לעודדם בלימוד משניות, ותמיד היה מסיים כי מכח אותו לימוד הוצתה בו חשקת התורה עד שהפך לאחד מגדולי הפוסקים והמקובלים. הרב אליהו היה מבין המעודדים ללמוד את המשנה היומית וכן חתם בקריאה להצטרף ללימוד זה. .