מחבר:רב שלמה שטנצל/מיזמים/הלכה יומית/הרב שלמה שטנצל על לימוד הלכה היומית
אימוץ לימוד ההלכה היומית ע"י בני הישיבות והכוללים
[עריכה]
לרגל פתיחת המחזור החדש של ההלכה היומית שו"ע אורח חיים היום יום שישי י"ח טבת תשע"ב
[עריכה]- מאת: הרב שלמה שטנצל
הריני מרשה לעצמי לפנות בזה אלא אחי בני התורה בכל אתר, הממיתים את עצמם באוהלה של תורה, השוקדים על מרחבי ים התלמוד, וצוללים לעומקן של סוגיות הש"ס מי אני? בכל זאת אבקש נא רשות בזה, להציע לעמלי תורה, שעליהן מושתת העולם, היושבים באהלה של תורה בישיבות ובכוללים לאמץ לעצמינו את סדר לימוד ההלכה היומית, דהיינו שלוש סעיפים משלחן ערוך אורח חיים ליום, כך שתוך ארבע שנים אפשר לעבור ביסודיות ובלמדנות, על כל חלק אורח חיים, ולהיות בקיא בהלכותיו, הלכה למעשה, בהלכות החיוניות לחיי היום יום. כידוע את חלוקת סדר הלימוד קבע *מרן החזון איש כאשר התייעץ עימו יוזם המפעל אבי הגאון רבי יונה שטנצל זצ"ל. כמה כוחות השקיע מרן החזון איש, לחזק את לימוד ההלכה, וזעק על הזנחתה, בספרו אמורה ובטחון פ"ד כתב: חובה על כל אדם מישראל לקיימה דווקא בשלמות הדקדוק ובחסרו תנאי אחד, מתנאי דקדוקיה לא קיים המצווה, והאיש הזה שהניח תפילין בראשו, והפרשיות לא נכתבו כדין, חבר הוא לזה שלא הניח תפילין כלל, וכו. יש מחלל את השבת מתוך נעימות הזמירות לכבוד השבת וקיומה, כשר בורר את עצמות הדג, נוטל ידיו דרך החלון הפתוח לגינתו, וכן בשאר עבירות כ מאכלות אסורות, כנקימה ונטירה כשנאה, וקטטות בגניבה וגזילה, ע"כ. ובאגרותיו ציין :"מה טוב לקבוע לימוד אורח חיים בכל יום" עכ.
- ישנן ישיבות אחדות בהן קיים סדר קבוע ורשמי בהלכה של כחצי שעה, מיד לאחר תפילת שחרית, כמו ישיבות, כפר חסידים, תפרח, קול תורה המהוללות. שמעתי מהגאון רבי הלל זקס ראש ישיבת חברון ונכדו של "המשנה ברורה" שגילה את אוזני ואמר כי השעה בין גמר תפילת שחרית, לתחילת סדר ראשון בישיבות, והוא בן שמונה לתשע בבוקר. שתוקן ע"י קדושי עליון, נועד במפורש ללימוד שלחן ערוך אורח חיים, ולטעימת פת שחרית. ומחובתינו להחזיר עטרה ליושנה ע"ד הקדמונים, גם יש לציין מעלת לימוד ע"פ לוח ההלכה היומית, המחייבת לימוד במכסה יומית, ללא דילוגים, האפשרית רק עם נצמדים ללוח.
- רבים מתחילים את השו"ע ב"יתגבר כארי" אולם כאשר מגיעים לסימנים קשים כמו הלכות תפילין, רבים נשברים, ומתחילים לדלג מהלכות להלכות, ומרפים אט אט.
- אכן גבורת ארי צריכים כדי להתחיל ולסיים בעקשנות, ואז אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. הכל ברור ומסודר במוחו, בו ישיבה זה, בנוי ואז בונה את ביתו, ואת כל סביבתו, כי משנתו ברורה וסדורה אצלו, לא לחינם השקיע "החפץ חיים", את כל חייו כדי לחבר את "המשנה ברורה" ולחזק דווקא את לימוד ההלכה, ואף גדולי החסידות שמו דגש על לימוד ההלכה ובפרט אורח חיים, וכמו שהצדיק רבי שלום מבעלז אמר כי את יראת השמיים שלו קיבל מלימוד טור אורח חיים עם הבית יוסף.
- הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זי"ע המשגיח דפוניבז' ומיר באגרת ששלחו ליוזם המפעל רבי יונה שטנצל זצ"ל כתב: דבריו הנאמרים על נחיצות לימוד ההלכה היומית למעשה יום יום טובים וישרים הם, ברכה למפעלו הכביר, להחדיר רוח הלימוד למעשה בין הלומדים, יתן ה' שיצא את הצעתו לפועל בכל הישיבות כרצונו הטוב ע"כ.
- והסכימו לתוכנית זו גאוני הדור בקריאותיהם, כמו הגאון מטשעבין רבי דב בריש ויידנפלד, מרן הגר"מ פיינשטיין, הגאב"דים של העדה החרדית, וחברי בתי דינם, ובראשם רבי זליג בענגיס, הגר"פ עפשטיין, הגר"י וייס. אב"ד פרעשבורג, הגר"ע סופר ועוד הרואים "חוב קדוש" להשתתף בלימוד ההלכה היומית.
- מה עוד שבתקופתנו כל בן ישיבה, נחשב לבר סמכא בקרב בעלי הבתים, ובפרט בנקודות יישוב בהן אין רב, התורה הוא תל תלפיות לכל שאלה הלכתית, וכדי לפסוק כהלכה, חובה אלמנטרית, לעבור על השלחן ערוך, לפחות פעם בצורה רצינית, ובפרט אותם רבים היוצאים עם הזמן לתפקיד ראשות ישיבה, רבנות, דיינות, וניהול חיי קהילות ישראל, בארץ ישראל ובכל תפוצות הגולה, כאשר במקומות רבים, המצב מחייב לבנות את הקהילה, מן היסוד, מהתשתית, כמו מקווה, עירוב, כשרות, שבת וכו.
- גם יש לציין את דברי "המשנה ברורה" בהקדמתו להלכות שבת: " גם אם ילמד האדם את כל ענייני המוסר, המזרזים לשמירת שבת כראוי אם יטעה בעיקר בחושבו על כל דבר שאינו אסור שהוא אסור, כמו מלאכות ושבות, מה יועילו לו דברי המוסר, והביא דברי "היערות דבש" רבי יונתן אייבשיץ שכתב: כי אי אפשר כלל במציאות שינצל מאיסור שבת אם לא יתלמד כל הדינים על בורים היטב".
מי חלם שמאפרות הכבשנים, יצמח ויקום דור חדש, עולם התורה והישיבות, תופעה שאינה חודלת מלהפעים, על רוממות ומסירות נפש לתורה של בנינו ובנותינו ומהישיבות, הקדושות הולכת ונבנית בבטחה, האומה הישראלית, לכן כה נחוץ להעמיד את ההלכה בראש הסולם הערכי בישיבות, ואז תתחזק ההלכה, והדיור קיומה, למעשה בעם כולו.
- לכן הייתי מציע לכל חברי הנכבדים, בני הישיבות והכוללים, עמודי העולם, לראות בלימוד ההלכה למעשה, לימוד חיוני ולקבל את הקביעה של כל הפוסקים שאמרו כי "ללימוד של הלכה למעשה יש דין קדימה על כל לימוד אחר". ולהישמע להדרכתו של נרו הגר"י קנייבסקי זי"ע הסטייפלער באגרתו המפורסמת לבן ישיבה הוראת מרן "הקהילות יעקב" אומרת הרבה לכל בן תורה, הוא מייעץ להקדיש חצי שעה ליום ללימוד שו"ע אורח חיים.
- אי לזאת כאשר נפתח היום יום שישי י"ח טבת תשע"ב המחזור הי"ד של לימוד ההלכה היומית, בל נחמיץ הזדמנות זו, ונראה בזה לימוד המתאים לגאוני הדור, לתלמידי חכמים האברכים, לבני הישיבות הגבוהות, ואעיז להציע בזה לקבוע שיעור ע"י הרמ"ים לכל תלמידי הישיבות קטנות, להתשלב בלימוד ההלכה היומית. כל אחד לפי רוממות דרגתו. ובמעלתו בקודש. כלשונו של תשובות "חוות יאיר סימן קכ"ג זה החלק המובחר והטוב חלק אורח חיים, כשמו כן הוא וכו'" כל לימוד הוא המעשה, יש בו מעלה יתירה, כפול ומכופל מלימוד אחר כמ"ש גדול לימוד שמביא לידי מעשה.
כמו שפורסם אפשר לקבל ללא תשלום את לוח ההלכה היומית ב 072-2720000 ויקויים בנו הבטחת אליהו הנביא תד"א "כל השונה הלכות ביום יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא" שלהי נידה.