מחבר:רב שלמה שטנצל/מאמרי עיתון/ארגון יד לאחים

כתלמיד ישיבת חברון וישיבת פוניבז היה הרב שלמה שטנצל זצ"ל מראשי הפעילים בשנות הקמת המדינה בשנוך החמישים והשישים

מאמר א' - החינוך הדתי בישראל

החינוך החילוני שהתיימר עוד מראשיו לכבוש את מקם התורה והאמונה הישראלית, הולך ומתנפץ, בוניו ראשיו ומחנכיו מודים בכל פה בכשלונו המוחלט ללא תקנה מבחינתו החינוכית והמוסרית כאחת, כשעדיו הם הנוער הישראלי עצמו הפרוע והטבוע עמק בים הפשע והיצר, "בני הטובים" המציפים את המדינה בעבירות נד המוסר, בהליכותיו הגסות, ובתלישותו המדהימה מתרבות ישראל ודתו, ואף מרצון ההשתייכות לעם היהודי, רוב הנוער ושאף להתבוללות וטמיעה פיזית בעמים, לאחר שכבר ביצע את התבוללותו הרוחנית והתרבותית, מציאות קודרת זו הוכחה במשאל שערך עתון בארצות הברית בקרב סטודנטים ישראליים המשתלמים שם, רובם הצהירו על העדפתם נישואין עם גויה על פני יהודיה.

החינוך הדתי בישראל מכשיר לארץ לאורח חיים דתי ודרך ארץ, הוא הינו האמצעי היחידי המבטיח את ייחודו והמשכיותו של העם היהודי ותרבותו, הורה דתי או חילוני השואף להבטיח את המשך קיומו היהודי של משפחתו וצאצאיו כפשוטו, דרך אחת פניו: לחנכו בחינוך דתי, האמצעי הבלעדי שהוכיח עצמו בכל הדורות של ההיסטוריה היהודית, לרבות דורנו זה. ומאידך – החינוך החילוני הביא להתבוללות מאות אלפי אחים בגויים בהיותנו בגולה, ולא פחות נכשל בישראל, הדור הצעיר החילוני בישראל בז לתרבותו וללאומיותו, ואילו לתרבות הגויים הוא כופף קומתו ומחקה אותו, החינוך החילוני-הממלכתי עשוי לשים קץ ח"ו לקיום העם על אדמתו שלו לאחר מאבקי קיום בגלות אלפי שנים, זאת, אם ימשיך ששים אחוזים מהנוער לקבל חינוך חילוני בישראל.

החינוך הדתי בישראל מרכז בתוכו 150,000 (קרי: רבע מליון) תלמיד ומעלה, שהם כ-40% מכלל החינוך במדינה, כל גווני החינוך על דרגותיו ומקצועותיו מקיף את החינוך הדתי החל מגן-ילדים וכלה במוסדות גבוהים לתורה, הכולל בית ספר יסודי, ישיבות חינוכיות, מוסדות וסמינריונים תיכוניים למורים ומורות, בתי ספר מקצועיים וחקלאיים לענפיהן, מוסדות עם פנימיות כפרי נוער, קיבוצים לחברות נוער וכו', החינוך הדתי הולך וכובש את מקומו בעם, להיות מסגרת החינוך היחידה לילדי ישראל, ובכך יחזיר עטרת האומה למקומה, לחידוש רוח העם ומסורתו כקדם, ולגיבוש צביונו הרוחני כעם ה' עליון על כל העמים.

הורים רבים טועים, בחובם כי די בחינוך דתי בבית ספר יסודי, וסבורים שבכך הבטיחו לחשל את רוחו הדתית של ביניהם, ואחר כך שולחים את בניהם ובנותיהם למקומות חילוניים העוינים את הדת ובזים לה, וכופים על הבנים בגיל רך להאבק בכחם הדל נגד כחות חילוניים איתנים, כל אנשי החינוך בעול ם שותפים לדעה, כי התגבשות אופי האדם והשקפתו, הוא בין השנים 14-18, כלומר השנים שלאחר בית הספר היסודי ולא לפניו, נוער דתי המצוי במקום חילוני מחייב כתהליך טבעי את התפרקותו הרוחנית-דתית של הנער, כאמצעי להתדמות לחברה הסובבתו ולהקלט בתוכה, אלפי הורים דתיים שלא ידעו חוק פסיכולוגי זה או התעלמו ממנו ביודעין, מצאו את בניהם לפתע סרים מהדרך ויוצאים לתרבות רעה וזרה, רק אז עומדים ההורים באשמתם וכי חטאו לילדם פרי בטנם ועמלם, בהתעלמם מאחריותם החינוכית.

הורים יקרים!

ימים אלו, הם ימי הרשום לבתי הספר, במקומות שתרשמו את בניכם ובנותיכם, שם יחרץ גורלם החינוכי, החוק מקנה לכם הזכות לבחור את מקום החינוך לבניכם כרצונכם החופשי, אם לחינוך דתי או לחינוך חילוני, צבור ההורים יידע מה לבחור: ובחרת בחיים!

הורים שייתקלו בקשיים ברשום בניהם לגן דתי בית ספר דתי ישיבה חינוכית, מוסדות על-יסודיים מקצועיים חקלאיים, או מוסדות דתיים עם פנימיה, עליהם לפנות אישית או בכת אל: חבר פעילי המחנה התורתי בישראל. כתובת המרכז: רח' אלנבי 89, תל-אביב, טל. 66437, או לסניף ירושלים: רח' יחזקאל 10.

• חבר פעילי המחנה התורתי בישראל

מאמר ב' - הפגנה נגד המיסיון

1. ==ההפגנה ע"י המיסיון נועד לשתי מטרות==
3. א) כלפי חוץ לעורר תשומת לב העולם על פעילות המיסיון בקרב העם היהודי במגמה להובילו לנצרות.
4. ב) לפגוש את הילדים היהודיים המתחנכים בחינוך זר אנטי לאומי, (במסיון שדוקא ע"י כל העתונות הישראלית (מלבד עיתון אחד) במאמרים ראשיים) לשכנע אותם לעבור למודות יהודיים.
5. 1)המפגינים לא ידעו כי גם למוסד חינוך צבורי אסורה הכניסה, ובפרט לחצר ולא לבנין.
6. 2) הכניסה לחצר עצמו לא תוכנן מראש, וההפגנה נועדה להפגין מחוץ לשטח.
7. 3) דבר מקובל, שאנשים עם מגמות חינוך אחד נכנסים למקום עם מגמות אחרות כדי לשכנע אותם לעבור למקום האחר, כפעילות תנועת הנוער העובד בבתי ספר דתיים (האסור לפי החוק וכדו').
8. 4) המפגינים ככל האוכלוסיה היהודית, רואה בחינוך נוצרי ליהודי מעשה אנטי לאומי המכוון לנתקו מהמולדת (הוויזות לקנדה וברזיל) ומתרבותו עמו ודתו. עד להתנצרותו שזוהי המצווה הנוצרית הראשונה.
9. 5) המפגינים רואים בחינוך נוצרי ליהודים מעשה אנטי לאומי החותר תחת קיום העם, מעשה המחייב כל אזרח מסור ונאמן להאבק עמו, כחובת שמירת גבולות הארץ, המוטלת גם על הצבא וגם על האזרחים. מה עוד שבחזית המאבק באוייב המיסיונרי המדינה כזרוע ממלכתית כבולה לפעול, על אף שגם לא תמימת דעים במאבק במיסיון, כך שעול המאבק נופל על הצבור האזרחי בלבד.
10. 6) המפגינים אינם מתכוננים להמשיך במאבק בתוך שטח המיסיון, לאחר שהוברר להם שהמדינה נגד זה.
12. (מעבר לדף)
13. האשמה: היא עבירה על החוק ע"י השגת גבול.
14. המענה: אנו מודים כי נכנסנו לשטח של מוסד ציבורי, אולם כדי להגן על שמירת הלאום ע"י מוסד-זר אנטי-לאומי.
15. שמירת הלאום מוטלת על כל אזרח, משא"כ מעשה פלילי או אזרחי ענין המשטרה הוא, כשם ששמירת המולדת מוטלת על כל אזרח נוסף על הצבא והמשטרה.
16. בענין אנטי-לאומי המוסדות המשטרתיים והממשלתיים אינם יכולים לפעול מחששות בין לאומיים, וע"כ ההגנה מוטלת על האזרחים בלבד.

מאמר ג' - הצלב וצלב הקרס

• הרב שלמה שטנצל

הידעת, כי אחד מיסודות הנצרות הוא: ש"גאולת הנצרות השלימה" לא תבוא, עד שאחרון היהודים יתנצר.

ההיסטוריה הנוצרית אדומה בדם יהודים, עשרות מליוני יהודים נרצחו נשרפו, עונו במסעי הצלב, האינקוויזיציות, האוטו-דה-פה, עלילות דם, שחיטות וגירוש. בכל תולדות עם ישראל, לא היה אויב גדול מהנצרות.

בדורנו, בשואת אירופה, האפיפיור פיוס ה-12, הותיקן והכנסיות שיתפו פעולה עם היטלר והנאצים בהשמדת שליש העם היהודי, רוב הצבא הגרמני השתייך לדת הנוצרית, ראשי הצבא הנאצי כארכיבישוף טיסו שהיה גם ראש ממשלת סלובקיה השמידו לפי הוראת האפיפיור בכתב – באכזריות נוצרית ברוטלית את העם היהודי.

הייתכן שאויבי העם היהודיים יבואו לארצו על מנת להמשיך בכליון עמנו.

 1200 מסיונרים משתוללים בארצנו, בציד ילדים יהודיים למוסדות המיסיון.

 כ-2000 ילדים יהודיים, כלואים בתוך חומות המוסדות המיסיונריים.  אלפי אזרחים יהודיים הוצאו לחוץ לארץ ע"י המיסיון לאחר שהסכימו לטבול לנצרות.

 אחוז גדול מהבוגדים והמרגלים, הם חניכי המיסיון, העתידים להיות ל"גייס חמישי" במדינה.

כיצד נותנת המדינה, לתנועה החורת תחת קיום האומה לפעול בה?

האם גם לתנועה הנאצית היינו מתייחסים ביחס זה, אף שהנצרות אויבת חמורה :יותר, שהפועלת כבר נגד העם היהודי בכל תולדותיה. אזרחי המדינה לא יוסיפו לסבול את הנצרות במדינת ישראל, ההולכת ומתרחבת. אם ממשלת ישראל לא תוציא חוק נגד פעילות מיסיונרית במדינה, יקח העם את היזמה לידו, ויצא במלחמת חורמה לביעור קיני הרצח הנוצרי בארצה, לביעור פעילות מיסיונרית בקרב העם היהודי, ההמונים לא יבררו באמצעים ויעשו הכל לביעור הנגע מהארץ. ליכוד הורים למען קיום האומה

מאמר ד' - יושם קץ לחרפת המיסיון בישראל

הצלב משלים את מה שלא סיים צלב הקרס

מאמר שפרסם הרב שלמה שטנצל זצ"ל

יושם קץ לחרפת המיסיון בישראל

אלפים שנה נמשך נסיון הנצרות להשמדת העם היהודי, באשר עצם קיום העם היהודי נוגד את עקרונותיה.

אלפיים שנה זרעה הנצרות גם הקתולית גם הפרוטסטאנטית שנאה בלבבות מאמיני = דת = האהבה = והרחמים.

שנאה זו הגיעה לשיאה בהשמדת יהדות אירופה, שליש יהדות העולם, תוך שיתוף פעולה עם פיוס ה-12 האפיפיור, כפי שהוכח היום מעל לכל ספק.

וכאשר נוכחה הנצרות השונאת, כי היא לא הצליחה להטביע את הגוף היהודי באוקיינוס של דם, לא הצליחה לרצוח אותו בצלב הקרס, היא חוזרת שוב לנסיונות העבר להשמיד את נפשו, לצוד נפשות, ולהטביל יהודים וילדי יהודים במים הטמאים, לרצוח אותו בצלב ההמרה.

וזאת היא חרפה לנצרות, חרפה היא עצם הנסיון, וכסל חריפה הדרכים לכך: לא בעולם הבא, כי אם בעולם הזה השמן והטוב של אוכל טוב ושל וויזות לירידה, בכסף בפיתויי כסף, בהבטחות כסף היא צדה נפשות ישראל, באשר כשל כוהח לשכנע יהודים להאמין בעקרונות הדת הנוצרית, שום אמצעים אינם פסולים בעיני המיסיונים כדי להעביר יהודים מיהדותם,

ואולם – חרפה היא למדינת ישראל המתירה זאת, המפקירה נפשות אלה לרשתות הדייגים המכוערים האלה.

בגלויות לא יכלו המיסיונים לפעול ומעולם לא פעלו בחרות שכזאת, להקים בתי ספר במרכזי חיים יהודיים.

ובמדינת ישראל נחלצים המוסדות הממלכתיים, המשטרה והמשפט להגן על המיסיונרים ועל המומרים הבאים להעביר ילדי ישראל על דתם.

מדינת ישראל, הסוכנות היהודית, המגבית היהודית המאוחדת, כולן מגוייסות להצלת יהודים מהתבוללות בגלויות, על מנת שאלפי ילדי ישראל יובלו, לא להתבוללות בגלויות, כי אם ממש לשמד ולטבילה בתוככי מדינת ישראל.

אם מדינת ישראל לא תשתמש בסמכויותיה הממלכתיות להסיר טומאה זו וחרפה זו מעל אדמת ישראל, על ידי חוק האוסר על פעולות מיסיונרים, ייאלצו נאמני היהדות, שאבותיהם עלו על מוקד בארצות הנצרות, לחרף את נפשם בארץ הקודש, ובמו ידיהם לעשות את חובתם הקדושה.

ולא יהיה חופש לשמד בישראל.

מאמר ה' - עבור האפיפיור פאולוס השישי

מכתב ששלח הרב שלמה שטנצל זצ"ל בהתיחס להצהרתך ערב צאתך לארץ ישראל, שהנסיעה נועדה בן היתר, להביא להבנה וליחסי שלום בין העמים והדתות.

כבני העם היהודי, הננו מוצאים לחובה, להביא לתשומת לבך כראש העדה הקתולית בעולם, את רחשי לבנו לאבן התשתית של עם ישראל כולו.

1. א) בתקופת מלחמת העולם השניה, כשהושמדו באכזריות שש מיליוני יהודים – שליש העם היהודי – נמסרו המוני ילדים יהודיים לידי המנזרים בארצות המלחמה, ע"י הוריהם הטבוחים, כדי להציל את גופותיהם, ע"מ שישארו בחיים, ולאחר המלחמה יחזרו לחיק עמם, וימשיכו בדת אבותיהם, חלק מהילדים שרידי התופת חזר לחיק דתו לאחר מאמצים, אולם רובם מוחזקים עדיין בידי המנזרים (הנתונים להנהגתך ולמרותך). העם היהודי לא יסכים בשום אופן לוותר על בניו אלה לכל דת שהיא.
2. ב) בביקורך בארץ ישראל, תחוש במתיחות השוררת בה, עקב הפעילות של מאות מיסיונרים קתולים בקרב בני דת ישראל, איננו נגד חינוך נוצרי לנוצרים, אך המצפון האנושי הישר, ובפרט העם היהודי סולד מכל נסיון להעביר מבני דתו לדת אחרת, כמרים רבים בעולם מוקיעים פעילות מיסיונרית להעברה מדת לדת, ובפרט ... השיטות, של ניצול מצוקה כלכלית של בני העם היהודי פלטי החרב שהתכנסו בארצם לחיות כיהודים, אולם מצבם הכלכלי המעורער, מאלצם להתפתות לשידולי המיסיונרים, ולמכור את דתם היקר מכל תמורת כסף בגדים ולחם לילדיהם.
3. לאור זאת, אנו שוטחים בפניך, את בקשת העם היהודי ובתביעתו מאתך, בהזדמנות מסעך בארץ ישראל, המטיל עליך במגעך הישיר עם האומה היהודית חובה מכופלת, להצהיר על הסתייגותך כאפיפיור משתי פגיעות אלו בעם היהודי, ולהפעיל את מלוא השפעתך, א) להחזרת ניצולי השואה לדת אבותיהם. ב) להפסקת פעילות מסיונרים-קתוליים בקרב בני העם היהודי בארצו.

בשם בני העם היהודי

מאמר ו' - מכתב לרבי יצחק מאיר לוין

בס"ד, ירושלים כ"ז כסלו תשכ"ה

לכ'

הרב ר' יצחק מאיר לוין שליט"א

יו"ר הועד הפועל העולמי של אגו"י

ירושלים

שלו' רב, וברכה!

הננו בזה להגיש לכב' פטיציה החתומה בידי מבחר בני התורה בארץ (91 חתימות), ומבקשים מכב' לנקוט באמצעים דחופים להסדרת הענין, לאחר שהגיעו מים עד נפש, דבר שימנע התפשטות הסערה בישיבות.

תמצית הענין, אנו מספר אברכים ובני תורה, הקימונו 6 מועדונים במקומות העליה החדשה, והגענו לכ-700 בנות בעיקר מכתות ז-ח של בתי ספר ממ"ד, במטרה ברורה להפנותן לסמינרים "בית יעקב".

אנו ארגנו את המועדונים, הציוד והילדים, ואילו המדריכות הן מ"בית יעקב". פעילות זו היתה בהתאם להתיעצות עם גדולי התורה. פעילות מתוכננת להתרחבות בהיקף ארצי, ובכך להכפיל ולשלש את מקורות התלמידות לסמינרים בית יעקב, שמספרן עלול לעלות על כל מסיימות החינוך העצמאי.

פעילותנו אינו תחת שם כל שהו. (כדי שיהיה לנו חופש פעולה בכל סוגי בתי"ס).

פעולות ההדרכה בסמינרים "בית יעקב" לילדות מהחינוך היסודי תואם את קו החינוך בו, כמו: ההדרכה ב"אגוד הרבנים" ובבנות אגו"י.

ההוראה מגבוה למדריכות להפסיק את עבודתן אתנו, יש בו משום משחק מסוכן בנשמות של 700 בנות ישראל שהיו בתהליך חנוך לקראת הכנסתן לסמינרים בית יעקב מהחינוך הממ"ד, במטרה להחניק מפעל ענקים להצלחת בנות לחינוך בית יעקב.

אנו מבקשים לחקור מי נתן הוראה הרסנית זו.

לא נשקוט עד שיוסדר הענין עם ראשי "חבר הפעילים" אתם אנו משתפים פעולה, רק סכום אתם יחייב אותנו. ואנו מקוים שהדבר יסתיים בכי טוב ובהקדם, כדי להכין את הבנות מהמועדונים לקראת הרישום לחינוך על-יסודי שיתקיים בקרוב.

בכל הכבוד, וביקר

מארגני המועדונים

העתקה: חבר פעילי המחנה התורתי, תל-אביב, רחוב אלנבי 89.