מחבר:רב יונה שטנצל/נאומים/חלק א
בלוח הראשון שיצא בשנת תשי"ד (1954 לספירתם)
[עריכה]
זה שנים רבות שמורגש הצורך לעשות משהו בכדי לקרב את היהודים שומרי תורה ומצוות ללמוד הלכה למעשה. שומה עליהם לדעת פשוט איך מניחים תפילין, מה הדין באם נפסק הרצועה בין של יד לשל ראש, ומה הדין באם הפסיק בינתיים בדיבור, מתי מותר להפסיק בק״ש, טעות בתפילה, טעות ופסול בס״ת איך נוטלים ידיים לסעודה, פרטי דיני שבת, הלכות פסח ועוד ועוד.
- חלק גדול של יהודים שומרי מסורת אינם יודעים את הדין מלימוד מהמקורות ואינם יודעים מה לעשות כשנולד ספק בדין יעלה ויבא באמצע התפלה, או ספק אחר, הייתכן?
- ולא רק יהודים המוניים אינם יודעים, אלא אף יהודים הלומדים בכל יום דף גמרא ומשנה וביניהם למדנים מופלגים לרבות חוגי הישיבות אינם יודעים את הדין.
- פשוט עוסקים בלמדנות ובפלפול אבל מזניחים בלמוד הלכה למעשה שזו עיקר התורה ״לשמור ולעשות ולקיים״ עיין ש״ך יור״ד סי׳ רמ״ו ס״ק ה׳ באם לומדים גמפ״ת ולא לומדים פוסקים למעשה לא יוצאים ידי ת״ת וכמה מאמרי חז״ל מדברים על חשיבות של למוד הלכה
- כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא״
- אין לו להקב״ה בעולמו אלא ד׳ אמות של הלכה״
- גדול למוד שמביא לידי מעשה״ ועוד.
- עיין ש"ס שבת דף קט״ו בין שאין קורץ בהן ברש״י שם... ״ובתוך הדרשה היו מורין לה הלכות איסור והיתר וטוב להן לשמע מלקרות בכתובים״. הרי שאסרו ללמד כתובים בכדי שיעסקו בהלכה למעשה.
- לפני שנים הבאתי הצעתי לפני גדולי ישראל להנהיג למוד ״הלכה יומית״, הרגשתי שצריך להקדים ולפרסם מקודם את תכנית הלמוד של משנה יומית. זה היה אחרי החורבן הגדול של היהדות האירופית, שמליוני יהודים הושמדו מבלי שנשאר אחריהם איזה זכר שהוא, והבנתי שצריך תחילה להנהיג את למוד ״המשנה היומית״ כ״יד ושם״ ליהדות זו כדי שזכרם לא ימוש מקרבנו לעולם.
- למוד זה הנו הזכרון היחידי למענם. למוד המשנה היומית״ נתקבל בארץ׳ ובכל תפוצות ישראל, לומדים את המשנה היומית באלפי בתי כנסת לזכר הקדושים, זכותם עומד לנו לעד.
- אפשר לקבוע שהלמודים היומיים הרבו תורה בישראל. למוד מסודר הקשור ליום, יש בכחו לקשור את הלומד ללמוד (עיין עירובין ס״ח ר׳ אבא בר יעקב יזיף ופרע ברש״י שם), מפני שכל יום שעובר בלי למוד, הלומד נעשה כאילו בעל חוב וחייב להשלים את החסר. היום קורא לו להשלים את למוד אותו יום.
- כמו שהוכח הדבר ע״י למוד ה״משנה היומית״ ו״הדף היומי״, והוא הדין בחיוב שחייב אדם להשלים בכל שבוע את פרשת השבוע.
- עכשיו אחרי שלמוד ״המחבר:רב שלמה שטנצל/מיזמים/משנה יומית הונהג בכל מקום ומקום, ראיתי לי לחובה, להשתדל שיושלם וימומש גם הרעיון של למוד הלכה למעשה. למוד הלכה למעשה הוא חיוני לאיש שומר תורה. הוקם המפעל הזה בהסכמת גאוני דורנו,
- ופורסם לוח עולמי של ״הלכה יומית״. הלמוד הוא יום־יומי ולומדים שלוש הלכות ליום.
- אחרי שהתייעצתי עם גאון הדור ״החזון־איש״ זצ״ל, חיוה הוא את דעתו שלמוד הלכה צריך להיות ממקור ״מחבר״ ו״רמ״א״. כמובן בכדי לדעת את הדין למעשה יש ללמוד ג״כ מאחרוני הפוסקים ״באר היטב״ או ״משנה ברורה״.
- רצוי מאד שמגיד השיעור יעבור על ״המשנה ברורה״ בטרם שילמד את שלשת ההלכות עם הצבור וימסור את התמצית והמסקנה לפני השומעים, בכדי שהשומעים יקבלו את ההלכה ויבינו אותו.
- מטרתנו היא שלמוד ״הלכה יומית״ יקיף את כל היהודים שומרי תורה ומצוות בעולם כולו ויאפשר גם לאנשים העסוקים והטרודים ביותר בעסקם להשתתף בלמוד זה למוד מינימום, היינו רק שלש הלכות ליום, אבל בכ״ז סימן שהלימוד הוא ברציפות, עוברים במשך זמן מסוים על כל הדינים שאיש ישראלי חייב להיות בקי בהם. לדעתנו למוד מועט, אבל מקיף המונים, חשוב יותר מלמוד מרובה המאפשר את השתתפותם של מעטים. עיין ש״ס סוטה דף מ״ט ואלא עלמא אמאי קא מקיים אקדושה דסידרא : סדר קדושה שלא הקנוה אלא שיהא כל ישראל עוסקים בתורה בכל יום ״דבר מועט״ שאומר קריאתו ותרגומו והן כעוסקים בתורה וכיון שנוהג בכל ישראל בתלמידים ובעמי הארץ ויש כאן שתיים קדושת השם ותלמוד התורה חביב הוא וכן יהא שמיה רבה מברך שעונים אחרי אגדה שהדרשן דורש ברבים בכל שבת היו נוהגים כך ושם היו מקבצים כל העם לשמע לפי שאינו יום של מלאכה ויש כאן תורה וקדושת השם.
- לוח הלכה יומית כולל רק את הדינים הנוהגים לגבי כל איש מישראל משום זה כולל את כל חלקי או״ח מסימן א , עד סימן תרצ״ז וכן את הדינים המפוזרים בשאר חלקי שו״ע יור״ד אה״ע חושן משפט שכל יהודי חייב לדעת אותם. צרפנו מספר ״קיצור שולחן ערוך ח משה סעיפים ליום, השארנו מחוץ למסגרתנו את שאר חלקי שו״ע הניתן רק להכרעתו ולשקול דעתו של רב בישראל או ת״ח מופלג.
באם נזכה בעזרת שמו יתברך שלמוד ״הלכה יומית״ יתקבל ע״י כל היהודים אפשר יהיה להגיד לא היה ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב שבו קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ללמוד כל יום הלכות, לדעת את אורח החיים והלכות עולם, איך להתנהג בהליכותיו, וידע את חובותיו כלפי שמים וכלפי חברו.
- אין לו להקב״ה בעולמו אלא ד׳ אמות של הלכה בלבד״.(ברכות ח׳)
- ״אהב ה׳ שערי ציון שערים המצויינים בהלכה״ (ברכות ח׳)
- אין עומדין להתפלל אלא מתור הלכה פסוקה״.ברכות ל״א)
- בפגישתך עם חבר, מכיר, ידיד, ברחוב, באוטובוס, בבית־מסחר, במקום עבודה אל תפרד ממנו עד שתזכיר לו את ה״הלכה היומית״ שלמדת היום. ״אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרה!״ - לפרש: מתוך כך זוכרהו שמתוך שחוזר על ההלכה בפגישתו עם חברו הוא יזכור את ההלכה ולא תשכח ממנו.
יונה שטנצל במוהר"ש זצלה"ה. תשי"ד.