מחבר:סעדיה גאון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבינו סעדיה בן יוסף פיומי

נולד ב-ד' תרמב,  יול' 882,  מצרים-דילץ. נפטר ב-כ"ו אייר ד' תשב, 21 מא' 942,  בבל-סורא (לפני 1078 שנה). חי כ-60 שנה.

מגאוני בבל, ראש ישיבת סורא. הצטיין בבקיאות בכל כתבי הקודש היהודיים וגם בכל ענפי המדע שהיו בתקופתו. פיתח פעולה ספרותית גדולה ביותר, כתב ספרים בענייני הלשון העברית ודקדוקה, פיוטים, וחיבורים פילוסופיים. היה הראשון שעסק בדקדוק של השפה העברית בצורה מסודרת, כהשפעה מן המדקדקים של הערבית שפעלו באותה תקופה. לפיכך הוא נחשב לראשון מבין מדקדקי ימי הביניים. בין תלמידיו בתחום זה - המדקדקים החשובים דונש בן לברט ומנחם בן סרוק.

להלן רשימה אוטומטית של דפים המוקדשים לכתביו באתר ויקיטקסט:


במיזמים אחרים של ויקימדיה