מחבר:חיים נחמן ביאליק/שירים מן העזבון/התעוני חרבוני צהרים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


 
הִתְעוּנִי חַרְבוֹנֵי צָהֳרַיִם...
קטע
 
הִתְעוּנִי חַרְבוֹנֵי צָהֳרַיִם אֶל פִּנַּת סְתָרִים
בַּעֲזוּבַת הַגָּן,
עָיַפְתִּי לַשָּׁרָב וָאֶצְנַח פְּרִי דָשֵׁן, כְּבַד-עָסִיס,
לְרַגְלֵי חָרוּב רַעֲנָן.
מֵעֵבֶר לַחַיִץ יוֹם בּוֹעֵר, מֵעֵבֶר לַחַיִץ
כִּמְרִירֵי יוֹם שָׁרָב;
עַזִּים הַנְּגוֹהוֹת מִנְּשׂוֹא וְלֹא יָכִיל הַיּוֹם
אֶת זְהָרָיו.
הֶחָצָץ בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים קְלוּי-אֵשׁ, הַגְּדֵרוֹת
כַּתַּנּוּר נִכְמָרוּ,
רֶמֶץ הָאָבָק, הַבָּתִּים נְעֹרֶת, גֵּץ אֶחָד
וְכֻלָּם כַּמּוֹקֵד יִבְעָרוּ.
נִלְאוּ אִילָנוֹת וְשִׂיחִים אֲרוֹג תַּחְתָּם אֶרֶג הַשָּׁוְא –
קוּרֵי הַצְּלָלִים,
כִּלְשׁוֹנוֹת בַּצָּמָא נָשָׁתּוּ מִשְׁתַּרְבְּבִים שְׁבִילִים
בְּמוֹרְדוֹת הַנְּחָלִים.
אֵין זֹאת כִּי אִם פָּתְחָה הַשֶּׁמֶשׁ כָּל צַנְתְּרוֹת זְהָבָהּ
וַתְּרִיקֵן עַד תֻּמָּן –
(כְּכִנּוֹר מְמַלְמֵל מִתְּנוּמָה קוֹל מִזְרַק הַמַּיִם
בְּנַפְּצוֹ אָת-בְּדָלְחוֹ אֶל שֵׁישׁ הָאַגָּן) – –

  • *

  *
 
מלואים מנוסחה אחרת
 
הֲיִי עוֹד הַפַּעַם מַחֲסֶה לִי, כִּפַּת אֵלָה רַעֲנַנָּה,
בּוֹדֵדָה בְּפִנַּת סֵתֶר, עֲזוּבַת גִּנָּה וּשְׁכוּחַת רֶגֶל,
הַעֲלִימִינִי בְצִלֵּךְ הַמָּתוֹק וּבְחֵיקֵךְ אֶמְצָא אָת-נַפְשִׁי.
בִּעֲתוּנִי תְשׁוּאוֹת רְחוֹב וּשְׁאוֹן חוּצוֹת הֲדִמָּנִי,
אָבְדָה נַפְשִׁי בְתוֹכָם כְּצִוְחַת צִפּוֹר בּוֹדֵד בַּהֲמוּלַת יָעַר,
רְאִי, הִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ הִכָּה אֶת-כָּל-הָאָרֶץ חֵרֶם – –
 
 

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.