מחבר:חיים נחמן ביאליק/שירים מן העזבון/אל תראו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

 
 ה
אַל תִּרְאוּ...
 
אַל תִּרְאוּ, שֶׁהַחֹרֶף מוֹלֵךְ
וּבְכֹבֶד צָבָא בָּנוּ מוֹשֵׁל –
כִּי הִנֵּה אֲבִיבֵנוּ הוֹלֵךְ
וּבְכָל מַחֲנֵהוּ יַרְבֶּה כוֹשֵׁל.
עִם מְלֹא יְלָדִים קְטַנִּים בָּא,
בְּזִיו שְׁמֵי עָל וּבְקַרְנֵי חַרְסָה;
וְעַד הַבֹּקֶר אוֹר – מִצְּבָא
הַחֹרֶף לֹא תִּשָּׁאֵר פַּרְסָה.
 

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.