מחבר:דוד פרישמן/תרגום/משירי א. פּושקין/הנביא

הַנָּבִיא אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין

צָמֵא לָדַעַת וּבְנֶפֶשׁ נִכְסֶפֶת
בַּמִּדְבָּר עָבַרְתִּי בְּכִשְׁלוֹן בִּרְכַּיִם
בְּדֶרֶךְ חֲלַקְלַקּוֹת בַּעֲרָפֶל מְעֻלֶּפֶת,
אָז שָׂרָף לִי נִרְאָה, לו שֵׁשׁ כְּנָפַיִם;
וּבְאֶצְבַּע רַכָּה בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן-לַיִל
נָגַע אֶל-עֵינַי לַגְבִּיר בִּי חַיִל,
אָז פֻּתַּח הַקֶּשֶׁר, עַפְעַפַּי נִפְתָּחוּ,
וּכְעֵינֵי הַנֶּשֶׁר אָז עֵינַי נִפְקָחוּ.
ויגע אל-אזני ואותן מלאה
הֲמֻלַּת קוֹל-רַעַשׁ וְהָמוֹן נִפְלָאָה:
וָאֶשְׁמַע שָׁמַיִם בְּרַעֲדָם לְמַעְלָה
וּמַשַׁק קוֹל כַּנְפֵי מַלְאֲכֵי-שָׁמַיִם,
וּמַהֲלַךְ כָּל-רֶמֶשׂ מִתַּחַת לַמַּיִם
וַהֲמוֹן קוֹל הַגֶּפֶן עֵת תִּפְרַח בַּלָּיְלָה.
 
וִימִינוֹ אֶל-מִפְתַּח שְׂפָתַי נָגָעָה
וּלְשׁוֹנִי הַחוֹטֵאת מִתּוֹךְ פִּי קָרָעָה,
שֶׁמִּרְמָה וּתְכָכִים הִיא תָּמִיד מַצְמֶדֶת;
וִימִינוֹ, שֶׁעוֹדָהּ מִדָּמִים אָדָמָה,
בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֶל-תּוֹךְ פִּי אָז שָׂמָה
לְשׁוֹן נָחָשׁ עָרוּם מְרוּטָה וּמְחֻדֶּדֶת.
וַיִּפּתַּח סְגוֹר לִבִּי, שִׁסְעָהוּ בַּחֶרֶב
וַיּוֹצֵא אֶת-לִבִּי הָרוֹעֵד מִקֶּרֶב,
וְרִצְפָּה בּוֹעֶרֶת בְּאֵשׁ מִתְלַקַּחַת
אֶל קִרְבִּי הִשְׁקִיע בַּתְּהוֹם הַנִּפְתַּחַת.
שָׁכַבְתִּי בַּמִּדְבָּר כְּחוֹלֶה גּוֹוֵעַ,
וּפִתְאוֹם קוֹל שַׁדַּי אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ:
"עֲמָד-נָא, הַנָּבִיא, וּרְאֵה וְשָׁמַעְתָּ,
וְחֶפְצִי וּרְצוֹנִי דְּרָכֶיךָ יָאִירוּ;
לֵךְ סֹב אָרְחוֹת יַמִּים וַאֲרָצוֹת יָדַעְתָּ,
וְדַבֵּר – וּלְבָבוֹת דְּבָרֶיךָ יַבְעִירוּ!"

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.