מחבר:דוד פרישמן/שירה/לא אנוכי חלמתי החלום

• 
  

 
לֹא אָנֹכִי חָלַמְתִּי הַחֲלוֹם –
אֲנִי רַק בִּקַּשְׁתִּי הַפִּתְרוֹן;
אֲנִי רַק בִּקַּשְׁתִּי, דָּרַשְׁתִּי;
"מַה-הֹוֶה", "מַה-תַּכְלִית", "מַה-יִּתְרוֹן".
 
לֹא אָנֹכִי חָלַמְתִּי הַחֲלוֹם –
הָיָה לוֹ אַחֵר וַחֲלָמוֹ;
חָלַם לוֹ עוֹלָם כֹּה נִפְלָא,
וְסוֹד בּוֹ הִשְׁקִיעַ – וּסְתָמוֹ.
 
חָלַם לוֹ שֶׁמֶשׁ וָלַיְלָה,
חָלַם לוֹ חַיִּים וָמָוֶת,
וְשָׁמַיִם וְאֶרֶץ וְאָדָם
וְלֵב לוֹ – וּבוֹ גֵּיא צַלְמָוֶת.
 
וְאוֹתִי גַּם אוֹתִי רַק חָלַם –
מִין חַרְטֹם בֵּין חַכְמֵי חַרְטֻמִּים;
וַיַּחֲלֹם מִין לֵב לִי בַּקֶּרֶב,
וּבַלֵּב לִי מִין אוּרִים וְתֻמִּים.
 
וַאְנִי פֹּה כָּל-יָמַי רַק אֶדְרֹשׁ,
רַק אֶשְׁאַל אֶת-תֻּמַּי וְאֶת אוּרָי:
מַה פֵּשֶׁר חֲלוֹמוֹ שֶׁל זֶה שָׁם?
וְחַיַּי מָה הֵמָּה וְיִסּוּרָי?