מחבר:אברהם בן הרמב"ם
רבי אברהם בן הרמב"ם הראב"ם, כונה גם "החסיד" ו"הנגיד", (כ"ח בסיוון ד'תתקמ"ו, 1186 – י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח, 1237) היה הפרשן הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה, ומנהיג הזרם היהודי-סוּפי המכונה במחקר זרם חסידי מצרים
חיבורים עצמאיים
[עריכה]- המספיק לעובדי השם w:המספיק לעובדי השם
- פירוש לתורה (הגיע לידינו רק על בראשית ושמות)
- פירוש לש"ס בהיקף לא ידוע
- תשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם - תשובות בעיקר בהלכה אך גם באגדה, פירושים לתלמוד, ענייני דעות, מידות, והנהגות חסידיות
- "מעשה של ירושלמי" - משלים על חומרת השבועה
- מאמר על דרשות חז"ל