מזרחי על רש"י ויקרא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק טז[עריכה]

פסוק זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה

לאמר. אמר להם השיבוני על דברי – בתורת כהנים. וכן דרשו בכל "לאמר" שבתורה, שאמר לו השם למשה צא ואמור להם דברי והשיבני אם יקבלום, כמו שנאמר, "וישב משה את דברי העם אל ה'", כדתניא בתורת כהנים ומייתי לה רש"י בפרשת ויקרא, דאם לא כן, "לאמר" למה לי. וכך דרשו גם כן גבי '"דבר אל בני ישראל ואמרת" דבר להם ותחזור ותאמר להם הפרק פעם ופעמים, כדי שיהא שגור בפיהם", דאם לא כן ואמרת למה לי. ומה שדרשו במלת "לאמר השיבוני על דברי' ובמלת '"ואמרת" תחזור ותאמר להם', הוא מפני שמה שדרשו במלת ואמרת לא שייך במלת לאמר, דבאמירת משה לישראל שייך בה לומר למשה דבר ותחזור ותאמר להם פעם שנית, כדי שתהא שגורה בפיהם, אבל באמירת השם למשה שהמלמד אותו הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו, שמוסר לו הדברים בתכלית השלמות ומשה הוא השלם שבשלמים, אינו צריך לאמרו פעם ופעמים כדי שתהא שגורה בפיו. וכן מה שדרשו במלת לאמר לא שייך במלת ואמרת, מפני שאמירת השם לישראל היתה על ידי שליח וצריך השליח להשיב לשולחו אם נעשית שליחותו אם לא, אבל אמירת משה לישראל, שלא היתה על ידי שליח, אלא הוא בעצמו, לא שייך ביה לומר השיבני לדעת אם קבלו דברי אם לא, כי הוא עצמו יודע אם קבלו דבריו אם לא, אלא אם היתה האמירה ההיא אמירת שאלה שאז צריך תשובה בלי ספק, ולפיכך פה, שהיא דרך שאלה, כתב בה לאמר, מפני שאמר להם השיבוני על דברי: