מזרחי על רש"י בראשית ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק יג[עריכה]

בעצם היום הזה למדך הכתוב כו' - בב"ר (לב, ח) דאל"כ ביום הזה מבעי ליה, דומיא דביום הזה דלעיל מיניה, ולכן כל מקום שנאמר בעצם היום הזה דרשו בו רז"ל כל אחד לפי מקומו.

פסוק כב[עריכה]

נשמה של רוח חיים - לפי דעתי שהגירסא היא, 'נשימה של רוח חיים', מענין התנשמות, הכולל כל בשר אשר בו רוח חיים, לא נשמה. שנשמה הוא שם מיוחד לנשמת האדם העליונה, כדכתיב, "ויפח באפיו נשמת חיים", ופירש רש"י, "עשאו מן העליונים ומן התחתונים, הגוף מן התחתונים, והנשמה מן העליונים".ולכן "ויפח באפיו נשמת חיים" ולא בבהמה חיה ועוף, שאין להם נשמה אלא נפש חיה. ומפני ש"כל אשר נשמת רוח חיים באפיו" הכתוב פה כולל העוף והבהמה והחיה והשרץ וכל האדם, הוכרח לפרש שהנשמה הזאת היא מלשון נשימה, שהיא כוללת הכל. ולא דגים שבים. בפרק חלק ובבראשית רבה. וצריך לומר שלא היו אלה בכלל "כי השחית כל בשר". ושמא לזה כוון רש"י באומרו, "כי השחית כל בשר אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן" ואלו דגים לא קאמר. דאי לא תימא הכי, מאי שנא הני, אף על פי שאין מזה ראיה גמורה, דדילמא תנא ושייר כמו ששייר השרץ: