מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ג/פרק יד
פרק יד[עריכה]
ממה שצריך גם כן שיתבונן בו האדם עד שידע מעלת נפשו ולא יטעה - הוא מה שהתבאר משיעורי הגלגלים והכוכבים ושיעורי הרחקים אשר בינינו ובינם. והוא כי כאשר התבארו שיעורי הרחקים כולם בערך לחצי קוטר הארץ והיה שיעור סובב הארץ ידוע וחצי קטרה ידוע - ממנו יהיה הרחקים כולם ידועים. והתבאר במופת שהרוחק בין מרכז הארץ ובין העליון שבגלגל שבתאי מהלך שמונה אלפים שנה ושבע מאות שנה בקרוב - וכל שנה משלוש מאות ששים וחמשה ימים ושיהיה המהלך בכל יום ארבעים מיל מן המילים של תורה שכל מיל מאלפים אמה באמת המלאכה. והסתכל זה הרוחק הגדול המבהיל! והוא כמו שנאמר "הלא אלוה גובה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו" - יאמר הלא מגובה שמים תלמד ראיה על רוחק השגת האלוה - כי אחר שאנחנו ברוחק מזה הגשם על זאת ההפלגה הגדולה והוא נבדל ממנו במקום זה ההבדל ונעלם ממנו עצמו ורוב פעולותיו - כל שכן השגת פועלו שאינו גשם:
וזה הרוחק הגדול אשר התבאר במופת - אמנם הוא לכל הפחות שאי אפשר כלל שיהיה בין מרכז הארץ ובין קיבוב גלגל הכוכבים הקיימים פחות מזה השיעור ואפשר שיהיה יותר מזה כפלים רבים; כי עבי גרמי הגלגלים לא התבאר במופת אלא על המעט שאפשר כמו שיתבאר מאיגרת הרחקים; וכן הגרמים אשר בין כל גלגל וגלגל כמו שיחיב ההקש - כאשר זכר תאבת - אי אפשר להשיג עבים בדקדוק אחר שאין בהם כוכבים שנלמד מהם. אמנם עבי גלגל הכוכבים העומדים - המעט שיהיה עביו מהלך ארבע שנים יודע זה משיעור רוחק כוכביו אשר גרם כל כוכב מהם כשיעור כדור הארץ תשעים פעם ועוד; ואפשר שיהיה עבי גרמו יותר. ואמנם הגלגל התשיעי המקיף בכל התנועה היומית לא יודע לו שיעור כלל - אחר שאין בו כוכב אין תחבולה לנו לדעת גדלו:
והסתכל אלה הנמצאות הגשמיות מה עצום שיעורם ומה רב מספרם ואם הארץ כולה אין שיעור לה כנגד הגלגל הכוכבים מהו ערך מין האדם לכל אלה הנבראות ואיך ידמה אחד ממנו שיהיו אלה בעבורו ובגללו ושהם כלים לו? זהו ענין הקש הגשמים - כל שכן כשיתעין מציאות השכלים:
ויש לשאול לפי דעת הפילוסופים בזה הענין ולאמר אין ספק שאילו אמרנו שתכלית אלו הגלגלים הנהגת איש מבני אדם או אנשים רבים על דרך משל היה זה שקר לפי העיון הפילוסופי; אבל בהיותנו חושבים שתכליתם - הנהגת מין האדם אין הרחקה בהיות תכלית אלו הגרמים העצומים האישיים - מציאות אישי מינים אשר לפי דעתם אין תכלית למספרם לעולם. ואין המשל בזה אלא משל אומן שעשה כלים שמשקלם ככר ברזל - לעשות מחט קטן שמשקלו גרגיר; ואילו היה זה בעבור מחט אחד היה זה מהפסד ההנהגה לפי עיון מה גם כן ולא היה מהפסד ההנהגה לגמרי; אבל אחר שהוא עושה באלו הכלים הכבדים מחט אחר מחט וכן ככרים רבים ממחטים יהיה מעשה הכלים ההם חכמה ותיקון הנהגה על כל פנים. וכן יהיה תכלית הגלגלים - המשך ההויה וההפסד ותכלית ההויה וההפסד - מציאות מין האדם כאשר נאמר כבר ונמצא כתובים ודברים עוזרים לזה הדמיון. והפילוסוף מתרץ זאת הקושיה ואומר אילו לא היה החילוף בין הגרמים הגלגליים ובין אישי המינים ההוים הנפסדים אלא בגדלות ובקטנות היה אפשר שיאמר זה; אמנם מאשר ההפרש ביניהם - מעלת העצם הוא רחוק מאד שיהיה המעולה כלי למציאות הפחות השפל:
סוף דבר שזאת השאלה יעזר בה במה שנאמינהו מחידוש העולם. ורוב מה שכונתי בזה הפרק היה זה הענין. וגם כן היותי שומע תמיד מכל מי שידע דבר מחכמת התכונה שהוא חושב לגוזמה מה שזכרוהו החכמים ז"ל מן הרחקים - שהם אמרו שעבי כל גלגל מהלך חמש מאות שנה ובין כל גלגל וגלגל מהלך חמש מאות שנה - והם שבעה גלגלים - יהיה רוחק הגלגל השביעי - רצוני לומר גבנינותו ממרכז הארץ - מהלך שבעת אלפים שנה! ויחשוב כל מי שישמע זאת שיש בדבריהם גוזמה גדולה ושלא יגיע המרחק אל זה השיעור. וממה שהתבאר ברחקים במופת וידע לך שהרוחק בין מרכז הארץ ובין קיבוב שבתי והוא הגלגל השביעי מהלך שבעת אלפים שנה וארבע ועשרים שנה בקרוב. אבל הרוחק אשר זכרנו והוא מהלך שמונת אלפים ושבע מאות שנה הוא עד חלל קיבוב הגלגל השמיני. וזה אשר תמצאם אומרים בין גלגל וגלגל רוחק כך ענינו - עבי הגרם אשר בין הגלגלים לא שיש שם ריקות:
ולא תבקש ממני שיסכים כל מה שזכרוהו מענין התכונה למה שהענין נמצא - כי החכמות הלימודיות היו בזמנים ההם חסרות ולא דברו בהם על דרך קבלה מן הנביאים אבל מאשר הם חכמי הדורות ההם בענינים ההם או מאשר שמעום מחכמי הדורות ההם. ולא מפני זה אומר בדברים שנמצא להם שהם מסכימים לאמת - שהם בלתי אמיתיים או נפלו במקרה; אבל כל מה שאפשר לפרש דברי האדם עד שיסכימו למציאות אשר התבאר מציאותו במופת הוא יותר ראוי באדם המעולה המודה על האמת - לעשותו: