מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק כב
פרק כב[עריכה]
גזרה מוסכם אליה מאריסטו ומכל מי שנתפלסף כי הדבר הפשוט - אי אפשר שיתחיב ממנו אלא פשוט אחד ואם היה הדבר מורכב - יתחיבו ממנו דברים כמספר מה שבו מן הפשוטים אשר הורכב מהם. והמשל בו כי האש אשר בו הרכבת שתי איכויות - והם החום והיובש - יתחיב ממנו שיחמם בחומו וייבש ביבשו. וכן הדבר המורכב מחומר וצורה יתחיבו ממנו דברים מצד החומר שלו ודברים מצד צורתו אם היה רב ההרכבות. ולפי זאת הגזרה אמר אריסטו שלא התחיב מהאלוה חיוב ראשון אלא שכל אחד פשוט לא דבר אחר:
גזרה שנית כי לא יתחיב אי זה דבר שיזדמן מאי זה דבר שיזדמן אבל אמנם יהיה לעולם בין העילה ועלולה קצת ערך בהכרח; עד שהמקרים לא יתחיב אי זה מקרה יזדמן מאי זה מקרה יזדמן - כאילו תאמר שיתחיב מהאיכות כמות או מהכמות איכות; וכן לא יתחיב מהחומר צורה אחת ולא מהצורה חומר אחד:
גזרה שלישית כי כל פועל שיפעל בכונה ורצון לא בטבע יעשה פעולות מתחלפות רבות:
גזרה רביעית כי הכלל המורכב מעצמים מתחלפים הרכבה שכנית יותר ראוי בהרכבה מן הכלל המורכב מעצמים מתחלפים הרכבה המזגית. והמשל בו כי העצם על דרך משל או הבשר או הגידים או העצבים - יותר פשוט מכלל היד או הרגל המורכבים מעצם ובשר וגידים ועצב. וזה מבואר מאד עד שאין צריך להוסיף בו דברים:
ואחר אלו ההקדמות אומר שזה אשר יזכרהו אריסטו שהשכל הראשון - סיבה לשני והשני - סיבה לשלישי וכן אילו היו מדרגותיהם אלפים השכל האחרון מהם פשוט הוא בלא ספק - ומאין נמצאה ההרכבה הנמצאת באלו הנמצאות על צד החיוב כמו שיחשוב אריסטו? אנחנו נודה לו כל מה שזכרו שהשכלים כל אשר יתרחקו - יתחדש בהם הרכבת ענינים אחר שמושכליהם רבים; ועם הודאתנו לו בזאת המחשבה והסברה - איך היו השכלים סיבה לחיוב הגלגלים מהם? ואי זה ערך בין החומר והנבדל אשר אין לו חומר כלל? אמור שאנחנו הודינו לו שכל גלגל - סיבתו שכל על הצורה הנזכרת - אחר שהשכל ההוא יש בו הרכבה בהיותו משכיל עצמו וזולתו וכאילו הוא מורכב משני דברים אחד משני הדברים ההם יתחיב ממנו השכל האחר אשר תחתיו והענין האחר יתחיב ממנו הגלגל; - ישאל ויאמר לו הענין האחד הפשוט ההוא אשר התחיב ממנו הגלגל איך התחיב ממנו הגלגל והגלגל מורכב משני חמרים ושתי צורות חומר הגלגל וצורתו וחומר הכוכב הקבוע בגלגל וצורתו? וכשיהיה הענין על צד החיוב אי אפשר לנו בהכרח לזה המורכב מבלתי סיבה מורכבת יתחיב מחלקה האחד גרם הגלגל ומחלקה האחר - גרם הכוכב. זה אם יהיה חומר הכוכבים כולם - אחד; והנה יתכן שיהיה עצם המאיר מהם - עצם אחד ועצם החשוכים (שאין להם זוהר) - עצם אחר. וכבר נודע כי כל גשם מורכב מחמרו וצורתו:
הנה כבר התבאר לך שלא ימשכו אלו הענינים על צד החיוב אשר יזכרהו. וכן עוד חילוף תנועת הגלגלים לא ישמור ערך סדר קצתם תחת קצתם עד שיאמר בזה צד החיוב. וכבר זכרנו זה:
והנה גם כן ענין סותר לכל מה שהונח בענינים הטבעיים כשיבחן ענין הגלגל. וזה שאם היה חומר הגלגלים כולם אחד - למה לא יתחיב שתעתק צורת זה הגלגל לחומר האחר כמו שיקרה מתחת גלגל הירח מצד היות החומר ראוי? ולמה תתקים זאת הצורה בזה החומר תמיד - וחומר הכל משותף? האלוקים אם לא יאמר אומר שכל גלגל החומר שלו בלתי חומר האחר; ולא תהיה אם כן צורת התנועה מורה על החומר - וזה סתירת השרשים כולם:
ועוד הכוכבים אם החומר שלהם כולם אחד - במה זה נבדלו אישיהם אם בצורות או במקרים? ועל אי זה משני הפנים שיהיה יתחיב שיעתקו הצורות ההם או המקרים ההם ויבואו זה אחר סור זה על כל אחד מהם עד שלא יבטל היות החומר ראוי לכל אחת מהצורות ולכל אחד מהמקרים:
ובזה יתבאר לך שמאמרנו 'חומר הגלגלים' או 'חומר הכוכבים' אין בו דבר מענין זה החומר ואמנם זה - שתוף בשם; שכל נמצא מן הגשמים ההם הגלגליים יש לו מציאות שיתיחד בו ולא ישתתף בו זולתו; - אם כן במה זה נפל ההשתתפות בתנועת הגלגלים בסיבוב או בעמידת הכוכבים? אבל כשנאמין שזה כולו - בכונת מכוון פעלו ויחדו כמו שגזרה חכמתו אשר לא תושג לא יתחיב לנו דבר מאלו השאלות כולם. אבל אמנם יתחיבו למי שיאמר שזה כולו - על צד החיוב לא ברצון רוצה - והוא דעת שלא ימשך ענינו על סדר המציאות ולא ניתנה בו עילה ולא טענה מספקת; וימשכו אחריו גם כן הרחקות עצומות מאד - והם היות האלוה אשר יודה כל משכיל בשלמותו בכל מיני השלמויות עם כל הנמצאות בענין שלא יחדש בהם דבר. ואילו ביקש להאריך כנף זבוב או לחסר רגל תולעת - לא היה יכול. אמנם אריסטו יאמר שהוא לא ישתדל בזה ומן השקר עליו שירצה בחילוף זה ואין זה ממה שיוסיפהו שלמות אבל אפשר שיהיה חסרון בקצת הבחינות:
וכלל אומר לך - אף על פי שאדע שהרבה מן העוזרים לאוהביהם ייחסוני באלו המאמרים אם למיעוט הבנת דבריהם או לנטיה מהם בכונה אלא שאני לא מפני זה אמנע מלומר מה שהשגתיו והבינותיו כפי קוצר יד שכלי והכלל ההוא - הוא שכל מה שאמרו אריסטו בכל הנמצא אשר מתחת גלגל הירח עד מרכז הארץ - הוא אמת בלא ספק ולא יטה ממנו אלא מי שלא יבינהו או מי שקדמו לו דעות ירצה להרחיק מהם כל סותר ולשמרם או שימשכוהו הדעות ההם להכחיש ענין נראה; אמנם כל מה שידבר בו אריסטו מגלגל הירח ומעלה - הוא כדמות מחשבה וסברה מלבד קצת דברים - כל שכן במה שיאמרהו בסדר השכלים וקצת אלו הדעות האלוקיות אשר יאמינם ובהם - ההרחקות העצומות וההפסדים הנראים המבוארים בכל האומות והתפשטות הרעות ואין מופת לו עליהם:
ולא תדקדק היותי קושר הספקות אשר התחיבו לדעתו ותאמר הבספקות יבטל דעת או יתקים סותרו? - אמת כי הענין אינו כן! אלא אנחנו נעשה עם זה הפילוסוף מה שצוונו שנעשהו הנמשכים אחריו. וזה שאלכסנדר כבר באר שכל מה שלא יעמוד עליו מופת - צריך שיונחו שני קצות הסותר בענין ההוא ויראה מה יתחיב לכל אחד משני הסותרים מן הספקות ויאמן המעט בהם ספקות. וכן אמר אלכסנדר ימשך הענין בכל מה שיאמרהו אריסטו מן הדעות האלוקיות אשר לא יעמוד עליהם מופת - כי כל מי שהיה אחר אריסטו יאמר כי אשר אמרו בהם אריסטו - יותר מעט ספקות מכל מה שאפשר שיאמר בו:
וכן עשינו אנחנו כאשר התבאר אצלנו שזאת השאלה - והיא אם השמים הוים או קדמונים? - אין מופת על אחד משני הסותרים בה ובארנו הספקות המתחיבות לכל אחת משתי הדעות הראינו לך שדעת הקדמות יותר רב ספקות ויותר מזיק במה שראוי שיאמן בחוק האלוה; מחובר אל היות החידוש - דעת 'אברהם אבינו' ונביאנו משה עליהם השלום:
ואחר שזכרתי בחינת הדעות בספקות הנני רואה שאבאר לך בזה מעט: