מה לך צביה
מחבר: רבי יהודה הלוי
<POEM> מַה לָּךְ צְבִיָּה תִּמְנְעִי צִירָיִךְ מִדּוֹד צְלָעָיו מָלְאוּ צִירָיִךְ
לֹא תֵדְעִי כִּי אֵין לְדוֹדֵךְ מִזְּמָן בִּלְתִּי שְׁמֹעַ קוֹל שְׁלוֹמוֹתָיִךְ
אִם הַפְּרִידָה עַל שְׁנֵינוּ נִגְזְרָה עִמְדִי מְעַט עַד אֶחֱזֶה פָנָיִךְ
לֹא אֵדְעָה אִם בֵּין צְלָעַי נֶעֱצַר לִבִּי וְאִם יֵלֵךְ לְמַסָּעָיִךְ
חֵי אַהֲבָה זִכְרִי יְמֵי חִשְׁקֵךְ כְּמוֹ אֶזְכּוֹר אֲנִי לֵילוֹת תְּשׁוּקוֹתָיִךְ
כַּאֲשֶׁר דְּמוּתֵךְ בַּחֲלוֹמִי יַעֲבֹר כֵּן אֶעְבְּרָה נָא בַּחֲלוֹמוֹתָיִךְ
בֵּינִי וּבֵינֵךְ יָם דְּמָעוֹת יֶהֱמוּ גַלָּיו וְלֹא אוּכַל עֲבֹר אֵלָיִךְ
אַךְ לוּ פְעָמַיִךְ לְעָבְרוֹ קָרְבוּ אָז נִבְקְעוּ מֵימָיו לְכַף רַגְלָיִךְ
לוּ אַחֲרֵי מוֹתִי בְּאָזְנַי יַעֲלֶה קוֹל פַּעֲמוֹן זָהָב עֲלֵי שׁוּלָיִךְ
אוֹ תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם יְדִידֵךְ מִשְּׁאוֹל אֶשְׁאֵל בְּדוֹדַיִךְ וּבִשְׁלוֹמָיִךְ
אָכֵן עֲלֵי שָׁפְכֵךְ דְּמֵי לִבִּי שְׁנֵי עֵדִים לְחָיַיִךְ וְשִׂפְתוֹתָיִךְ
אֵיךְ תֹּאמְרִי לֹא כֵן וְהֵם עֵדַי עֲלֵי דָמִי וְעַל כִּי שָׁפְכוּ יָדָיִךְ
מַה תַּחְפְצִי מוֹתִי וְהֵן אֶחְפֹּץ אֲנִי שָׁנִים לְהוֹסִיף עַל שְׁנֵי חַיָיִךְ
אִם תִּגְזְלִי נוּמִי בְּלֵיל חִשְׁקִי הֲלֹא אֶתֵּן שְׁנָת עֵינַי לְעַפְעַפָּיִךְ
מֵימֵי דְמָעוֹת לִחֲכָה אִשֵּׁך וְגַם אַבְנֵי לְבָבוֹת שָׁחֲקוּ מֵימָיִךְ
בָּאתִי בְּאֵשׁ חִשְׁקֵךְ וּמֵי בִכְיִי אֲהָהּ לִבִּי בְדִמְעוֹתַי וְגֶחָלָיִךְ
בֵּין מַר וּמָתוֹק יַעֲמֹד לִבִּי וְהֵם רוֹשׁ הַנְּדוֹד וּדְבַשׁ נְשִׁיקוֹתָיִךְ
אַחֲרֵי דְבָרַיִךְ כְּפַחִים רִקְעוּ אֹתוֹ פְּתִילִים קִצְצוּ יָדָיִךְ
מַרְאֵה דְמוּת אֹדֶם עֲלֵי סַפִּיר בְּעֵת אֶרְאֶה שְׂפָתַיִךְ עֲלֵי שִׁנָּיִךְ
שֶׁמֶשׁ בְּפָנַיִךְ וְלַיִל תִּפְרְשִׂי עַל זָהֳרוֹ עָבֵי קְּוֻצּוֹתָיִךְ
מֶשִׁי וְרִקְמָה הֵם כְּסוֹת גּוּפֵךְ אֲבָל הַחֵן וְהַיֹפִי כְּסוּת עֵינָיִךְ
מַשְׂכִּית עֲלָמוֹת מַעֲשֵׁה יְדֵי אִישׁ וְאַתְּ הַהוֹד וְהַחֶמְדָּה שְׂכִיּוֹתָיִךְ
חֶרֶס וְסַהַר עָשּׁ וְכִימָה קִנְּאוּ לִהְיוֹת כְּאַחַיִךְ וְאַחְיוֹתָיִךְ
בָּנִים וּבָנוֹת חָשְׁבוּ אִם חָפְשׁוּ לִהְיוֹת עֲבָדַיִךְ וְשִׁפְחוֹתָיִךְ
לֹא אֶשְׁאֲלָה מֵהוֹן זְמַן חֶלְקֵי לְבַד מִחוּט שְׂפָתַיִּךְ חֲגוֹר מָתְנָיִךְ
יַעְרִי וְדִבְשִׁי בֵּין שְׂפָתַיִךְ כְּמוֹ נִרְדִּי וּמוֹרִי בֵּין שְׁנֵי שָׁדָיִךְ
שַׂמְתִּיךְ כְּחוֹתָם עַל יְמִינִי לוּ אֲנִי אֶהְיֶה כְּחוֹתָם עַל זְרוֹעוֹתָיִךְ
אֶשְׁכַּח יְמִינִי מִשְּׂמַאלִי יַעֲלֶה אִם אֶשְׁכְּחָה אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ
הֵמַר נְדוֹד לִבִּי בְּזָכְרִי יַעֲרַת נֹפֶת שְׂפָתִי מִנְּשִׁיקוֹתָיִךְ
רֵיחִי בְּרֵיחַ מָר-דְּרוֹרֵךְ אֶמְהֲלָה אוּלַי בְּרֵיחִי אֶשֳּׁקָה אַפָּיִךְ
הִנֵּה כְּבוֹד נָשִׁים תְּהִלָּתָן וְאַתְּ בָּךְ נִכְבְּדוּ הַיּוֹם תְּהִלּוֹתָיִךְ
בִּשְׂדֵה בְנוֹת חֵשֶׁק אֲלֻמּוֹת אַהֲבָה תִּשְׁתַּחֲוֶינָה לַאֲלֻמּוֹתָיִךְ
מִי יִתְּנֵנִי אֶחְיֶה עַד אֶאֱרֶה בֹּשֶׂם וּמוֹר מִבֵּין הֲלִיכוֹתָיִךְ
לֹא אֶשְׁמְעָה קֹוֵלְך אֲבָל אֶשְׁמַע עֲלֵי סִתְרֵי לְבָבִי קוֹל צְעָדוֹתָיִךְ
פִּקְדִי בְּיוֹם פָּקְדֵךְ לְחַיּוֹת חַלְלֵי חִשְׁקֵךְ וְיוֹם בּוֹ יִחְיוּ מֵתָיִךְ
נַפְשִׁי לְהָשִׁיב אֶל גְּוִיָּתִי בְיוֹם נָסְעֵךְ בְּצֵאתֵךְ יָצְאָה אַחֲרָיִךְ
בִּשְׁלוֹם יְדִידֵךְ יַעֲלַת חֵן שַׁאֲלִי אִם הַזְּמָן יִשְׁאַל שְׁאֵלוֹתָיִךְ
שׁוּבִי וְצוּרֵנוּ יְשִׁיבֵךְ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵךְ וְאֶל אֶרֶץ מְכֻרוֹתָיִךְ.