מדרש תנחומא תרומה ג

<< · מדרש תנחומא · תרומה ג · >>

ויקחו לי תרומה. זה שאומר הכתוב "אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה אהבתנו" וכתיב "ואת עשו שנאתי". מעשה בטורנוסרופוס ששאל את רבי עקיבא א"ל למה הקב"ה שונא אותנו שכתב "ואת עשו שנאתי". א"ל למחר אני משיבך. למחר א"ל רבי עקיבא מה חלמת זה הלילה ומה ראית? א"ל בחלומי היה לי הלילה שני כלבים אחד שמו רופוס ואחד שמו רופינא. מיד כעס א"ל לא קראת שם כלביך אלא על שמי ושם אשתי נתחייבת הריגה למלכות. א"ל רבי עקיבא ומה בינך לביניהם? אתה אוכל ושותה והן אוכלין ושותין. אתה פרה ורבה והן פרין ורבין. אתה מת והן מתים. ועל שקראתי שמם בשמך כעסת? והקב"ה נוטה שמים ויוסד ארץ ממית ומחיה אתה נוטל עץ וקורא אותו אלוהים כשמו לא כל שכן שיהא שונא לכם? הוי ואת עשו שנאתי.

"כי לקח טוב נתתי לכם" - בנוהג בעולם אדם שהוא לוה מן אחרים ולוקח סחורה יוצא לדרך פעמים שהוא מפסיד. אבל סחורה של תורה אינו כן. למד אדם מכאן פרק אחד ומכאן פרק אחד מכאן מסכת אחת ומכאן מסכת אחת והוא משתכר בהם. הוי כי לקח טוב נתתי לכם.

דבר אחר"כי לקח טוב" למי שעושה פרקמטיא והוא משתכר, פעמים שעומד בידו פעמים אינו עומד אבל התורה עומדת לו בעולם הזה ולעולם הבא. הוי כי לקח טוב נתתי לכם.

אמר להן הקב"ה לישראל התורה שלי ונטלתם אותה קחו אותי עמה שנאמר ויקחו לי תרומה. אמר רשב"ל כך שנו רבותינו חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה. אלו הן? חרש שוטה וקטן והתורם את שאינו שלו ונכרי שתרם את של ישראל אפילו ברשותו אין תרומתו תרומה. אמר רשב"ל וכולן מן הפסוק הזה. חרש דכתיב דבר אל בני ישראל, יצא חרש שאינו שומע ולא מדבר. והשוטה דכתיב כל איש אשר ידבנו לבו, יצא שוטה שאין לבו נודבו. והקטן דכתיב מאת כל איש יצא קטן שאינו איש. התורם את שאינו שלו דכתיב מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו תקחו משלכם. ונכרי שתרם את של ישראל אפילו ברשותו דכתיב דבר אל בני ישראל יצא נכרי שאינו ישראל.

דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה - כל דבר שאמר הקב"ה בתורה לי ישנו בעולם הזה ולעולם הבא. כיצד? "והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ" בעוה"ז ולעולם הבא. ישראל דכתיב "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" בעוה"ז ולעולם הבא. "ויקחו לי" - בעוה"ז ולעולם הבא: