מדרש תנחומא שמיני ו

ו. [ עריכה ]
וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אליהם, זאת החיה אשר תאכלו. זה שאמר הכתוב, עמד וימודד ארץ, ראה ויתר גוים (חבק' ג ו). מהו עמד וימודד ארץ. בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא ליתן התורה לישראל, עמד ומדד את הארץ ונתן התורה במדבר בפרהסיא. לכך כתוב, עמד וימודד ארץ, שבקש הקדוש ברוך הוא להחזיר את העולם למדידת מימיו, כענין שנאמר, מי מדד בשעלו מים (ישע' מ יב). וכיון שלא קבלו אומות העולם את התורה, כבר היה העולם חוזר למדידת מימיו אלולי ישראל שקבלו את התורה ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה (שמות כד ז). וכיון שקבלוה, שקט העולם, שנאמר, ארץ יראה ושקטה (תהלי' עו ט). ומשם נטלו הגוים אפופסין, שנאמר, ראה ויתר גוים. רבי תנחומא בן חנילאי אמר, התיר להם את האסורים ואת השקצים ואת הרמשים. משל למה הדבר דומה. לרופא שהלך לבקר שני חולים, ראה אחד מהם שהיה בסכנה, אמר לבני ביתו, תנו לו כל מאכל שהוא מבקש. ראה האחד שעתיד לחיות. אמר להם, כך וכך מאכל יאכל וכך וכך לא יאכל. אמרו לרופא, מה זה. לזה אתה אומר יאכל כל מאכל שהוא מבקש, ולאחר אמרת לא יאכל כך וכך. אמר להם הרופא, לזה שהוא לחיים, אמרתי לו זה אכול וזה לא תאכל. אבל אותו שהוא למיתה, אמרתי להם, כל מה שהוא מבקש תנו לו, שאינו לחיים. וכך הקדוש ברוך הוא התיר לגוים השקצים והרמשים. אבל ישראל שהם לחיים, אמר להם, והייתם (לי) קדושים כי קדוש אני, אל תשקצו את נפשותיכם, את זה תאכלו, ואת זה לא תאכלו, לא תטמאו בהם ונטמאתם בם. למה. שהם לחיים, שנאמר, ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום. הוי, עמד וימודד ארץ, ראה ויתר גוים. שלשה דברים נתקשה משה, והראה לו הקדוש ברוך הוא וכו'. כאן נשלמו חדושים מפנינים יקרים מה שמצאנו נוסף על הראשונים: