מדרש תנחומא שמיני ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ג.    [ עריכה ]
ויהי ביום השמיני. זה שאמר הכתוב, צדיק כתמר יפרח, שתולים בבית ה' (תה' צב יג-יד). צדיק כתמר יפרח, זה אהרן, שנאמר, והנה פרח מטה אהרן לבית לוי (במד' יז כג). כל האילנות נוטעים אותם והם עולים לעצמם. אבל התמרה הזאת, נוטעים אותה ומעלה שרשים מכל צדדיה. כך היה אהרן, נטע ועשה שרשין, אלו בניו של אהרן, שנאמר, אלעזר בנו פנחס בנו אבישוע בנו (דה"א ו לה), צדיק כתמר יפרח (תהל' צב יג). היכן נטע אותם, שתולים בבית ה' (שם שם יד), ומפתח אהל מועד לא תצאו. לכך נאמר, ויהי ביום השמיני. אמרו זכרונם לברכה, כל שבעת הימים שהיה משה בסנה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, לך בשליחותי. והוא אומר לו, שלח נא ביד תשלח (שמ' ד יג). כך יום ראשון ושני. אמר לו הקדוש ברוך הוא, אני אומר לך לך, ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח. חייך, למחר אני פורע לך, כשיעשה המשכן, תהא סבור בעצמך שאתה משמש בכהונה גדולה, ואני אומר לך, קרא לאהרן שישמש. לכך נאמר, קרא משה לאהרן ולבניו. אמר, יש קריאה לשובע, ויש קריאה לרעב. לשובע מנין, וקראתי אל הדגן והרביתי אותו (יחז' לו כט). לרעב מנין, כי קרא ה' לרעב (מ"ב ח א). יש קריאה לגדולה, שנאמר, קרא משה לאהרן. אמר לו משה, כך אמר לי הקדוש ברוך הוא, למנותך כהן גדול. אמר לו אהרן, אתה יגעת במשכן ואני נעשה כהן גדול. אמר לו, חייך, אף על פי שאתה נעשה כהן גדול, כאלו אני נעשה. שכשם ששמחת לי בגדולה, כך אני שמח בגדולתך. ואימתי שמח לו. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא, ועתה לך ואשלחך אל פרעה (שמו' ג י). אמר לו הקדוש ברוך הוא, היה הדבר שמור לך. אמר לו משה, בי אדוני שלח נא ביד תשלח (שם ד יג), אתה מעביר עלי שאחי גדול ממני ואני הולך לפרעה. אמר לו הקדוש ברוך הוא, חייך שאמרת כראוי שהוא גדול ממך, אלא אף על פי כן, וראך ושמח בלבו (שם שם יד). אמר רבי שמעון בן יוחאי, אמר הקדוש ברוך הוא, אותו הלב השמח בגדולת אחיו, ינתנו אבנים טובות עליו, שנאמר, ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו (שמ' כח כט). לפיכך כל שבעת הימים שהיה משה עסוק במשכן, הוא היה זורק את הדם ומקטיר את החלבים. אמר לו הקדוש ברוך הוא, מה אתה סבור שאתה נעשה כהן גדול, קרא לאהרן ולבניו שישמשו. לפיכך, ויהי ביום השמיני וגו'. ולמה לזקני ישראל, כדי לגדלו בפני הזקנים. אמר לו הקדוש ברוך הוא, קרא לזקנים ומשח אותו, והגדולה אתן לו בפניהם, שלא יהיו אומרים, מעצמו נעשה כהן גדול: