מדרש תנחומא לך לך ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש תנחומא · לך לך · ב · >>

בר' ברכיה פתח (שיר ח, ח): "אחות לנו קטנה ושדים אין לה וגו'" במה הכתוב מדבר באברהם כשהשליכו נמרוד לתוך הכבשן, קטנה שעדיין לא עשה לו הקדוש ברוך הוא נסים, ולמה נקרא אחות, שאיחה את העולם לפני הקב"ה כאדם הזה שקורע ומאחד לפיכך נקרא אחות, ושדים אין לה שעדיין לא היו לו בנים, מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה ביום שאמר נמרוד להשליכו לכבשן האש, אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף אם נותן נפשו כחומה זו שהיא עומדת בפני מלחמות הרבה וימסור עצמו על קדושת השם נבנה עליה טירת כסף אלו ישראל שקראם כנפי יונה נחפה בכסף (תהלים, סט), ואם דלת היא אם דל הוא מלמסור נפשו על קדושת השם, נצור עליה לוח ארז מה צורה שבלוח ארז נוח להתטשטש, כך אברהם איני משגיח עליו, אמר אברהם אני חומה למסור נפשי על קדושת שמו, ולא אני בלבד אלא ושדי כמגדלות בני בניו חנניה מישראל ועזריה ודורו של ר' חנניה בן תרדיון וחבריו שיתנו נפשם על קדושת שמך, לפיכך אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום שיצא שלום מן הכבשן, אתה מוצא תרח אביו עושה צלמים היה ועובד אותן, אמר לו הקדוש ברוך הוא לך לך מארצך וגו':