מדרש תנחומא כי תשא יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


יג.    [ עריכה ]
בצלאל בן אורי, זה אחד משבעה בני אדם שנקרא להם שמות.

  • ישי נקרא לו ארבעה,
  • בצלאל ששה,
  • יהושע שמונה,
  • אליהו ארבעה,
  • משה שבעה,
  • מרדכי שמונה,
  • דניאל חנניה מישאל ועזריה ארבעה.

אליהו ארבעה. אמר רבי אלעזר בן פדת, איש ירושלמי היה, ומשבט בנימין היה, ומיושבי לשכת הגזית היה, ומכרך של יהודה היה, ובשני שבטים היה חלקו. חמשה בבנימין, דכתיב, (יהושע יח, כח): "וצלע האלף והיבוסי היא ירושלים גבעת קרית". ושלישית ביהודה, צנן וחדשה ומגדל גד (שם טו לז). צנן, שהוא צינה. חדשה, שהקדוש ברוך הוא מחדשה לעתיד לבוא. מגדל גד, שמשם הקדוש ברוך הוא יוציא ומגדד משכנותיהן ומשתותיהן של אומות העולם. ונקרא לו ארבעה שמות בדברי הימים, שנאמר, ויערשיה ואליה וזכרי בני ירוחם (דה"א ח כז). יערשיה, שבשעה שהקדוש ברוך הוא כועס ומרעיש עולמו, עומד אליה ומזכיר אבות העולם לפני הקדוש ברוך הוא ומרחם. לפיכך כתיב, ויערשיה ואליה וזכרי בני ירוחם, הרי ארבעה שמות. בצלאל נקרא לו ששה, ואתה מיחס ובא משבטו של יהודה בדברי הימים, שנאמר, ובני יהודה פרץ חצרון וכרמי וחור ושובל (שם ד א). והרי אין חצרון אלא בן בנו של יהודה היה, דכתיב, ויהיו בני פרץ חצרון וחמול (ברא' מו יב). וכתוב אחד אומר, ואחר מות חצרון בכלב אפרתה ואשת חצרון אביה ותלד לו את אשחור אבי תקוע (דה"א ב כד). וכי יש שום אדם מת באדם שהוא אומר ואחר מות חצרון בכלב. אלא מה הוא. משמת חצרון, בא כלב אל אפרת, זו מרים, שפרו ורבו ישראל על ידיה. וכתיב, ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור, וחור הוליד את אורי, ואורי הוליד את בצלאל (שם שם יט-כ). וראיה בן שובל הוליד את יחת, ויחת הוליד את אחומי ואת להד, אלה משפחות הצרעתי (שם ד ב). בצלאל, שם שקראה לו אמו אומתו. והקדוש ברוך הוא קרא לו חמשה, על שמו של משכן של אהבה. ראיה, שהראה הקדוש ברוך הוא לכל ישראל שהוא מתוקן מבראשית לעשות את המשכן. בן שובל, שהוא בא להעמידו. יחת, שנתן חתיתו של הקדוש ברוך הוא על ישראל. אחומי, שאיחה את ישראל להקדוש ברוך הוא. להד, שהעמיד הוד והדר במשכן שהיתה הדרן של ישראל. ורבי אדא בר חייא אמר, להד, שהדל שבשבטים מדבק לו במשכן. ואיזה. ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן (שמו' לח כג). אמר רבי חנינא בן פזי, אין לך גדול מכל השבטים משבט יהודה. ואין לך ירוד מן שבט דן, שהיה מן השפחות, מה כתיב בו, ובני דן חושים (בראש' מו כג). אמר הקדוש ברוך הוא, יבוא ויזדווג לו, שלא תהא רוחו גסה, שגדול וקטן שוין לפני הקדוש ברוך הוא. אמר רבי חנינא, לעולם אל יגיס אדם בכבודו, המשכן נעשה בשני שבטים אלו. ואף בית המקדש כן עשוהו, שלמה מיהודה וחירם מדן, שנאמר, בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי (מ"א ז יג), ובדברי הימים כתיב בן אשה מן בנות דן (דה"ב ב יג), שהיה אביו מנפתלי ואמו מדן. אמר הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה עשיתם משכן ומקדש שהיו בחומה. ולעתיד אני אבנה את בית המקדש ותהיה מוקפת בחומת אש, שנאמר, ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש (זכר' ב ט):