מדרש תנחומא כי תשא ד
<< · מדרש תנחומא · כי תשא · ד · >>
ד. [ עריכה ]
כי תשא את ראש בני ישראל. זה שאמר הכתוב, רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה (תהלים ג ג). רבי שמואל בר אמי ורבנן. רבי שמואל בר אמי פתר קרא בדואג ואחיתופל. רבים, אלו דואג ואחיתופל שהיו רבים בתורה. אומרים לנפשי. שהיו אומרים לדוד, אדם ששבה את הכבשה והרג את הרועה והפיל את ישראל בחרב יש לו תשועה. שנאמר, אין ישועתה לו באלהים סלה. ואתה ה' (תהלים ג ד). אמר דוד, ואתה רבון העולם הסכמת בתורתך עמהם ואמרת, מות יומת הנואף והנואפת (ויקרא כ י), מגן בעדי (תהלים ג ד), בזכות אבותי. כבודי (שם), שהחזרתני למלכותי. ומרים ראשי (שם), שהייתי חייב הרמת ראש, ונתת לי תלוי ראש על ידי נתן הנביא, שאמר, גם ה' העביר חטאתך לא תמות (שמואל ב יב יג). ורבנן פתרי קרא באומות העולם. רבים, אלו אומות העולם, שכתוב בהן, הוי המון עמים רבים (ישעיהו יז יב), שאומרין לישראל, אומה ששמעה בסיני אנכי ה' אלהיך, לא יהיה לך אלהים אחרים (שמות כ ב-ג), ולסוף ארבעים יום אמרו לעגל אלה אלהיך ישראל (שם לב ד), יש להם תשועה. אין ישועתה לו באלהים סלה. ואתה ה' מגן בעדי. אמרו ישראל, רבון העולם, ואתה הסכמת עמהם ואמרת, זובח לאלהים יחרם (שם כב יט), מגן בעדי, בזכות אבות. כבודי, שהשרית שכינתך בתוכנו ואמרת, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה ח). ומרים ראשי, תחת שהיינו חייבין לך הרמת ראש, נתת לנו תלוי ראש על ידי משה, שנאמר, כי תשא את ראש. רבי יעקב בר יוחאי בשם רבי יונתן פתח, וישח אדם וישפל איש (ישעיהו ב ט). וישח אדם, אלו ישראל, שנאמר, ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם (יחזקאל לד לא). וישפל איש, זה משה, שנאמר, והאיש משה (במדבר יב ג). אמר משה, רבון העולם, יודעי אני ששחו ישראל לעגל והשפלתי אותי, ואל תשא להם. [אמר ליה, תשא להם]. אמר ליה, כי תשא את ראש.