מדרש תנחומא וישב ה

ה. [ עריכה ]
ויהי אחר הדברים האלה. ילמדנו רבינו גדול שבנאמנים איזהו, כך שנו רבותינו ג' נאמנים הן בעה"ב שמפריש מעשרותיו כראוי ואינו נחשד על התרומ' ומעשר אין נאמן גדול מזה, ועני שהפקידו פקדון אצלו ולא נחשד על הפקדון אין נאמן גדול מזה, ורווק הדר בכפר בשכונות זונות ואין חוטא אין נאמן גדול מזה, אין את מוצא נאמן גדול מיוסף שהיה במצרים שכתוב בהן אשר בשר חמורים בשרם (יחזקאל, כג) והוא בן י"ז שנה ולא נחשד על העריות ביותר שהיתה אדונתו עמו בבית והיתה משדלתו בכל יום ויום בדברים והיתה מחלפת ג' חליפות בגדים בכל יום ויום כלים שלבשה בשחרית לא לבשה אותם בחצי היום ובחצי היום לא לבשה בין הערבים כ"כ למה כדי ליתן עיניו בה, אמרו רז"ל פעם אחת נתקבצו המצריות ובאו לראות יופיו של יוסף, מה עשתה אשת פוטיפר נטלה אתרוגים ונתנה לכל א' וא' מהן ונתנה סכין לכל א' וא' וקראה ליוסף והעמידתו לפניהן, כיון שהיו מסתכלו' ביופיו של יוסף היו חותכות את ידיהן, אמרה להן ומה אתן בשעה אחת כך, אני שבכל שעה רואה אותו עאכ"ו, ובכל יום ויום משדלתו בדברים ועמד ביצרו מנין ממה שקראו בענין ותשא אשת אדוניו: