לדלג לתוכן

מדרש תנחומא וירא כא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כא.    [ עריכה ]
והאלהים נסה את אברהם, בא וראה מה בין ראשונים לאחרונים שהראשונים היו מתנסין ע"י הקב"ה שנאמר והאלהים נסה את אברהם, וכן אתה מוצא בדור המדבר למען ענותך לנסותך לדעת וגו' (דברים, ח), אבל אחרונים נתנסו על ידי אומות העולם שנאמר ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל (שופטים, ג), וכן אתה מוציא בדניאל וחבריו כשגלו גזר עליהן הקב"ה שיאכלו לחמם טמא שנא' (יחזקאל, יד) ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם, עמד נבוכדנצר וגזר עליהן שיהו אוכלין מפת בגו שנאמר (דניאל, א) וימן להם המלך דבר יום ביומו מפת בג המלך ומיין משתיו, דניאל לא קבל עליו אמר אע"פ שגזר הקדוש ברוך הוא עלינו שנאכל לחם טמא בקש לנסות אותנו אנו נעשה את שלנו והוא יעשה את שלו, התחיל לומר לשר הסריסים נס נא את עבדיך ימים עשרה ויתנו לנו מן הזרעים ונאכלה ומים ונשתה, ויראו לפניך מראינו ומראה הילדים האוכלים את פת בג המלך וכאשר תראה עשה עם עבדיך (דניאל, א) אמר להן ואתם בני המלכים יכולין אתם להתנסות ימים עשרה בלא לחם ויין, אמרו לו הן שאנו מבני בניו של אותו צדיק שנתנסה בי' נסיונות שמא זכותו תעמוד לנו, לא כבר מצא אותנו המלך עשר ידות על כל החרטומים והאשפים מיד, ויתן האלהים את דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים וישמע להם לדבר הזה וינסם ימים עשרה, ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן כל הילדים האוכלים את פת בג המלך (דניאל, א):