מדרש תנחומא וירא ז

ז. [ עריכה ]
וה' אמר, זש"ה (איוב כ, כג) יהי למלא בטנו ישלח בם חרון אפו וימטר עלימו בלחומו. פורעניות שבאת על הסדומים היתה למלאות כריסן לפי שמלאו כריסן מן העבירות ומן החמס ומן הגזל לפיכך אף הפורעניות שבאת עליהן מלא כריסן שנאמר ישלח בם חרון אפו, אמר רבי מאיר במטר שבסדום הכתוב מדבר דכתיב וימטר עלימו בלחומו, וכתיב וה' המטיר על סדום ועל עמורה, מהו בלחומו על המלחמות שהיו נלחמים עם הקב"ה שנא' ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד, רעים זה לזה, וחטאים בגלוי עריות, לה' בחרופין וגידופין ובעבודת כו"ם, מאד בשפיכות דמים, אמר רבי יהודה בר רבי שלום בשם רבי יהודה בר רבי סימון בשעה שבא אמרפל וחביריו להלחם עם הסדומים ע"י ששבו את לוט שמע אברהם ויצא עליהם למלחמה והרג את המלכים, ברחו שנאמר ויחלק עליהם לילה וכתיב ועמק השדים בארות בארות חמר וינסו מלך סדום, התחיל אברהם מהרהר לומר המלכים באין להלחם על הסדומים והמלכים נופלין ואלו ברחו שנאמר והנשארים הרה נסו אלו לא היו כשרין לא היו בורחין, אמר ליה הקדוש ברוך הוא אלו יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה (איוב כ, כד), שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים (איוב כ, כה), כל חשך טמון לצפוניו וגו' (איוב כ, כו), כל החשך הזה היכן היה טמון לצפונה של סדום שהיתה בימינה של ירושלים שנאמר (יחזקאל טז, מו) ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדום ובנותיה, מהו ירע שריד באהלו שאפילו שריד שנשתייר משם רע רעה הרעה ירע שריד באהלו איזה זה אשתו של לוט שנאמר ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח: