מדרש תהלים קמו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תצא רוחו ישוב לאדמתו.

משל למה הדבר דומה לנאד שהוא נפוח ומלא רוח ועומד בארץ מי שהוא רואה אותו מתיירא ממנו סבור שהוא כלום. מה עשה הגיע אצלו וראהו שהוא נאד ונגע בו ונפל ויצא הרוח שבו שמלאו. אמר אותו האיש מזה הייתי מתיירא לא היה בו כלום אבל הרוח היא המעמדת אותו. כך אמר הקב"ה אין הבשר כלום. שנאמר (ישעיה מ ו) כל הבשר חציר וגו'. וכן הוא אומר (איוב כה ו) אף כי אנוש רמה וגו'. אינו עומד אלא על הרוח יצאת הרוח מיד נעשה עפר. וכן הוא אומר תצא רוחו ישוב לאדמתו