מדרש תדשא ה
כנגד עשרה מאמרות ברך הקב״ה לאדם הראשון ואלו הן: פרו, ורבו, ומלאו את הארץ, וכבשוה, ורדו בדגת הים, ובעוף השמים, ובכל חיה, הרומשת על הארץ וגו׳, הנני נתתי לכם את כל עשב זורע זרע וגו׳, ואת כל העץ וגו׳. וכנגדן נתנסה אברהם בעשרה נסיונות, וכנגדן נאמרו עשר בריתות בפרשת מילה (עי׳ ב״ר פי״ד, אבל במשנה נדרים פ״ג נאמר י'ג בריתות), וכנגדן ברך יצחק ליעקב עשר ברכות: ויתן לך, יעבדוך עמים וגו׳. וכנגדן הוכו המצרים עשר מכות, וכגנדן עשרת הדברות, ללמד שלא נברא העולם אלא בשביל התורה. ובשביל שקבלו ישראל את התורה לפיכך התיר להם עשר בהמות לאכול: שור, כשב, עז, איל, צבי, ויחמור, אקו, ודישון, ותאו, וזמר. יעקב אבינו נתברך בעשר ברכות בשבעה מקומות ואלו הן: ויאמר ה׳ לה שני גוים בבטנך, ויתן לך, ואל שדי, והנה ה׳ נצב עליו, ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני, וירא אלהים אל יעקב עוד בבואו מפדן ארם ויברך אותו, ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא. למה נתברך בשבעה מקומות? כנגד שבעה פסוקים במעשה בראשית שכתוב בהם כי טוב, וכנגדן ברך הקב״ה לאברהם: ואעשך לגוי גדול, ואברכך, ואגדלה שמך, והיה ברכה, ואברכה מברכך, ומקללך אאור, ונברכו בך כל משפחות האדמה.