מדרש ברכת יעקב לבניו

[מדרש זו הובא תוך הדפסת הספר של משפטי שבועות לרב האי גאון תחת השם "שיטה חדשה למדרש רבות על ברכת יעקב לבניו"]

ויקרא יעקב אל בניו: לא היה צריך קרא לומר אלא ויקרא עשו למה שהוא גדול אלא אמר הכתוב "כי לא שאול תודך מות יהללך" ומי מודה מי שהוא חי ומשתחוה לחי שנאמר "חי חי הוא יודך כמוני היום". א"ר חנינא בנוהג שבעולם עבד אינו עושה דיאתיקי וחי עושה דיאתיקי בני חורין. כך עשו בן יעקב גורר מה ואינו עושה דיאתיקי לא מת עשו על מטתו ומי עשה דיאתיקי? יעקב שנאמר "חי חי הוא יודוך" לפיכך "ויקרא יעקב אל בניו".

זהו שאמר הכתוב "מסיר שפה לנאמנים"-- זה יצחק ויעקב ששניהם בקשו לגלות מסטורין של הקב"ה. יצחק קרא לעשו לגלות לו את הקץ וגנזו הקב"ה ממנו שנאמר "ויקרא את עשו בנו הגדול". ואף יעקב בקש לגלות את הקץ לבניו שנאמר "האספו ואגידה לכם". למה הדבר דומה? לעבד שהאמינו המלך על כל מה שיש לו. בא אותו העבד למות, קרא לבניו לעשותן בני חורין ולומר להם היכן הוא דיאתיקי שלהן והאוני שלהן. ידע המלך והלך ועמד לו מלמעלן ממנו. ראה אותו עבד והפליג את הדבר שהיה מבקש לגלות להם. התחיל אומר להם בבקשה מכם עבדים של מלך אתם היו מכבדים אותו כדרך שהייתי מכבדו כל ימי. כך יעקב אבינו אמר אקרא לבני להודיע להן אימתי הוא הקץ, מיד נגלה עליו הקב"ה ואמר לו לבניך אתה קורא ולי לאו. שכן ישעיה אמר "ולא אותי קרא יעקב". כיון שראה אותו יעקב התחיל אומר לבניו בבקשה מכם בני היו מכבדין להקב"ה כדרך שכיבדוהו אבותי שנאמר "האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו". אמרו לו יודעין אנו מה בלבך -- שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. כיון ששמע יעקב כן השתחוה שנאמר "וישתחו ישראל על ראש המטה". התחיל אומר בלחישה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אמר לו הקב"ה "כבוד אלהים הסתר דבר". אין המדות הללו שלך שנאמר "הולך רכיל מגלה סוד וגומר".

דבר אחר: ויקרא יעקב אל בניו-- זהו שאמר הכתוב "אקרא לאלהים עליון לאל גומר עליו". אמר ר' יהושע בן לוי שלשה דברים גנזו בית דין של מטה והסכים הקב"ה מלמעלה, ואלו הן:
אחד בימי עזרא בשעה שעלו מבבל ביקש הקב"ה להתיר להם את המעשרות. מה עשו? הלכו וגזרו על עצמן שהן מעשרין שכן הוא אומר "את ראשית עריסותינו ותרומת ופרי כל עץ ותירוש ויצהר...". מה עשו? כתבו בספר וחתמו ונתנו אותו בהיכל. למחר נכנסו ומצאו אותו חתום. ומנין שהסכים הקב"ה עמהם? "ובכל זאת אנו כורתים אמנה וכתבים ועל החתום שרינו לוינו וכהנינו".
ואחד בימי מרדכי ואסתר שנאמר "קיימו וקבלו היהודים". ומנין שהסכים הקב"ה עמהם? "וקבלו" אין כתיב כאן אלא "וקבל היהודים"-- מכאן שהסכים הקב"ה עמהם.
ואחד בימי יהושע בשעה שנכנסו ישראל לארץ אמר להם יהושע "והיתה העיר חרם" ואין את מוצא שאמר לו הקב"ה אלא מעצמו עשאו. ומנין שהסכים הקב"ה על ידו שנאמר "חטא ישראל וגם עברו את בריתי.."-- מכאן שהסכים הקב"ה עמהן. --הוי "אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי".

מדבר ביעקב בשעה שנכנסו בניו לברכה התחיל מחלק להם פרוקופאו'. ומנין שהסכים הקב"ה עמו? שכן אתה מוצא בברכה שברך יעקב אבינו את השבטים כך ברכן משה. תדע לך שהוא כן, את מוצא ממה שהסכים הקב"ה עמו על כל ברכה וברכה, אימתי בשעה שהיה מסתלק מן העולם הוי "ויקרא יעקב אל בניו". ר' פנחס הכהן בר חמא ור' יהודה הלוי בר שלום אומר מהו "האספו"? הטהרו כמה דאת אמר "תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף". דבר אחר: "האספו"-- העשו אסופות אסופות. מה עשו? כיון שנכנסו התחיל מקנתרן-- "ראובן בכורי אתה".

פרשה ב

"ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני..": א"ר לוי בר שלום שלא ראה קרי יעקב אביהם פ"ד שנה עד שנולד ראובן. "יתר שאת"-- אמר ליה ראוי היה לך ליטול ג' חלקים יתר על אחיך: הבכורה, והכהונה, והמלכות; וכשחטא ניתנה הבכורה ליוסף והכהונה ללוי והמלכות ליהודה. "פחז כמים"-- נוטריקון הוא: "פחזתה "חטאת "זנית; וכי ראובן זנה? חס לצדיק! אלא כשמתה לאה אמו הביא יעקב בלהה והושיבה על המטה כיון שראה ראובן קינא ועמד והפך את המטה והעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה. "אז חללת יצועי עלי"-- יצועי קלקל ועלה. אמר לו אביו בני, אין לך רפואה עד שיבא מי שכתוב בו "ומשה עלה", וכיון שבא משה ועלה ועמד בהר עיבל ומינה שבטו של ראובן תחלה על הקללות ופתח פיו שבטו של ראובן ואמר "ארור שוכב עם אשת אביו" ידעו כל ישראל שהיה ראובן זכאי ונתרפא ומחל לו הקב"ה.

"שמעון ולוי..ארור אפם" בשעה שהרגו שכם וחמור וכל אנשי העיר ולא נמלכו באביהן ואירר כעסן שהיה קשה ביותר שנאמר "ועברתם כי קשתה" - שככה חמתם ואף שלהם, לפיכך "אחלקם ביעקב וגו"-- סופרים להעמיד משמעון בבתי כנסיות ותלמידים ומשנאים(?) משבט לוי בבתי מדרשות עוסקים בתורה.

"יהודה אתה יודוך אחיך" לפי שהודית יודו לך אחיך בעולם הזה ובעולם הבא. ולפי שברכתו של יעקב אבינו עמדו ממנו ל' מלכים שנאמר "אלה תולדות פרץ"-- ותחשוב דוד ושלמה רחבעם ואביה אסא יהושפט. וכן לעולם הבא-- "ודוד עבדי נשיא להם לעולם". ולפי שזכה יהודה והציל לתמר וב' בניה מן המיתה הציל את יוסף מן המיתה שנאמר "ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע וגו": והציל לפרץ וזרח וכבר נשתלמה צורתן במעי אמן שהיה לה ג' חדשים מעוברת שנאמר "ויהי כמשלש חדשים" לפיכך הציל הקב"ה מזרעו ארבעה-- אחד מן הבור ושלשה מן אש; דניאל כנגד יוסף, חנניה מישאל ועזריה כנגד תמר פרץ וזרח שנאמר "הוציאוה ותשרף": וזכה להקרות גביר באחיו שנאמר "כי יהודה גביר באחיו": ועוד משבט יהודה יצאת אלישבע בת עמינדב אחחות נחשון לו לאשה: ועוד משבט יהודה יצא נחשון בן עמינדב ראש לנשיאים שנאמר "ויהי המקריב ביום הראשון". ועוד משבט יהודה יצא בצלאל שעשה את המשכן. ומשבט יהודה הקריבו בראשונה לחנוכת המזבח. ומשבט יהודה יצאו מלכים ונביאים. ומשבט יהודה יצא כלב. ועוד במסעות יהודה בראשונה שנאמר "ונסע דגל מחנה יהודה", בחנייתן כן שנאמר "והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה". ובברכת משה החסיד בירך בראשון שנאמר "וזאת ליהודה ויאמר וגו". ועוד שבט יהודה נחלו בראשונה שנאמר "זאת האר' וחלק האר' שלקחו הרבה משא' שבטים שנאמר "והארץ שקטה ממלחמה" ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמרו אליו כלב בן יפונה הקנזי". ו?ל' האר' שנתן מנחלתו ללוי ישבו בה בני אהרן ויתנו להם את קרית ארבע. ועוד אחר מיתת יהושע שאלו מי יעלה לנו בכנעני בתחלה להלחם בו ויאמר יהודה יעלה. ומשבט יהודה יצא עתניאל ראשון לשופטים שנאמר "ויזעקו בני ישראל אל ה' ויקם ה' את עתניאל בן קנז". ומשבט יהודה יצא בועז. ועוד מלכות ישראל נתנה לשבט יהודה לדוד הצדיק לו ולבניו ברית מלח שנאמר "ויאמר ה' אל שמואל עד מתי אתה מתאבל על שאול..עד כי ראיתי בבניו לי למלך". בכל מקום שנאמר "לי" לועלם הוא. וכן אמר דוד "ויבחר ה' אלהי ישראל לי" כי ביהודה בחר לנגיד ובבית יהודה בית אבי כי רצה להמליך על ישראל. ועוד משבט יהודה יצא שלמה המלך והוא בנה בית המקדש ורצה הקב"ה ליתן שכינתו בה שנאמר "אז יקהל שלמה" ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן וכתיב "וכל בית ישראל רואים ברדת האש" ועוד משבט יהודה יצא יהושפט איש צדיק שנאמר בו "ויעש הישר בעיני ה'. ומשבט יהודה יותם המלך איש צדיק שנאמר בו "ויעש הישר בעיני ה'". ומשבט יהודה יצא יאשיהו איש צדיק שנאמר בו "וכמוהו לא היה לפניו מלך". ומשבט יהודה יצאו חנניה מישאל ועזריה אנשים צדיקים וחכמים שכן כתוב בהם "והילדים האלה ארבעתן נתן להם האלהים מדע והשכל בכל ספר וחכמה". ונעשה להם נסים ומופתים בבבל דכתיב "באדין נבוכדנצר קרב לתרע אתון נורא יקדתא" "באדין דניאל עם מלכא מליל [לא נגמר...]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.