מדריך רחובות חיפה/ק

קא

קאודרס בן ציון ד"ר

ד"ר בן ציון קאודרס (1974-1907), משפטן ופעיל ציבור. יליד הונגריה, בעל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת בודפשט. בתחילת 1943 שימש מנהל המחלקה המשפטית של ארגון העזרה היהודית, הגיש עזרה משפטית ליהודי הונגריה שהופלו על ידי חקיקה נגדם וייצג בפני משטרת הזרים את עניינם של פליטים יהודים שמצאו בה מקלט. עזב את בודפשט ב"רכבת קסטנר" והגיע ארצה דרך שווייץ בשנת 1945. הצטרף לשורות ההגנה, שירת בצה"ל והתנדב להג"א. כיהן כסגן נשיא ארגון בני ברית העולמי וכנשיא הארגון בישראל. עמד בראש ארגון עולי הונגריה והיה חבר נשיאות הציונים הכלליים בחיפה.

קארו יוסף הרב

יוסף קארו (1488-1575), רב ומקובל, מגדולי הפוסקים בהלכה, מחבר "שולחן ערוך". נולד בספרד. בעת גירוש ספרד (1492) התיישבה משפחתו בפורטוגל ובהמשך בטורקיה. בשנת 1536 עלה לארץ ישראל והשתקע בצפת. בשנת 1538 הוסמך לרבנות בידי הרב יעקב בֵּירַב, ועמד בראש ישיבה גדולה. בין תלמידיו היו רבי משה קורדוברו ורבי משה אלשיך. מפעלו הגדול "שולחן ערוך" - הלכות בדינים שבין אדם לחברו ובין אדם למקום - היה לספר ההלכות המוסמך בעיני יהודים אורתודוקסים בכל העולם. ר' יוסף קארו נפטר בצפת.

קב

קבוץ גלויות

עליית יהודים מכל הגלויות להיותם עם אחד בארץ ישראל. קיבוץ גלויות הוא רעיון נבואי, המבטיח לעם ישראל הגולה, כי כאשר ישוב אל אלוהים ישוב גם לארצו. רעיון זה התפתח והעמיק מאז גלות בבל והוא חלק בלתי נפרד מן האמונה היהודית. קיבוץ גלויות הוא הרעיון המרכזי בציונות ובמגילת העצמאות, ורבים רואים בעלייה ההמונית של יהודים לישראל ממאה ארצות ויותר את ראשית הגשמתה של הבטחה נבואית זו. דוד בן גוריון שאף למזג את יוצאי כל הגלויות לעם אחד.

קד

קדושי בגדד

בעבר נקרא הרחוב בשם בגדד, אולם שמו שונה לזכרם של קדושי בגדד, תשעה יהודים שהואשמו בריגול, עונו ונתלו שם. על שמם גם נקרא רחוב התשעה.

קדושי דמשק

לזכרם ולכבודם של יהודי דמשק, בירת סוריה. במאה הקודמת נפוצה בה עלילת דמשק (1840), שהיכתה גלים ברחבי אירופה והעולם. בעקבותיה עונו מנהיגי הקהילה ורבניה. אנשי רוח ומעמד יהודים כבני משפחת רוטשילד ולא-יהודים פעלו למענם ולמען ביטול עלילת הדם. בשנת 1943 מנתה הקהילה 11 אלף יהודים (מתוך 30 אלף בסוריה כולה). בשנת 1945 אסרו שלטונות סוריה על היהודים לצאת לארץ ישראל, ורכוש של יהודים נשרף ונבזז. בשנת 1949 הוקפאו כל חשבונות היהודים וכל נכסיהם הופקעו. עד 1948 עזבו את סוריה 15 אלף יהודים. כיום נותרו בדמשק ובסוריה בכלל יהודים מעטים בלבד.

קדושי השואה

לזכרם של ששת מיליון היהודים שנספו בידי הנאצים ועוזריהם במלחמת העולם השנייה. שואת יהודי אירופה, שהתחילה עם עליית אדולף היטלר לשלטון בגרמניה מטעם המפלגה הנציונל-סוציאליסטית (נאצית) ב-1933, היתה ייחודית בכל תולדות רדיפות היהודים בעולם, שכן הנאצים תכננו "פתרון סופי" ל"בעיה היהודית" ובנו מכונת השמדה שיטתית לביצועו.

קדושי יאסי

לזכרם של יותר מ-10,000 קורבנות היהודים שנרצחו בפרעות ביאסי שברומניה. קהילת היהודים בעיר זו מנתה לפני השואה יותר מ-50 אלף נפש. משנת 1940 הם סבלו מרדיפות מאורגנות. ב-28 ביוני 1941, בעקבות עלילת שווא שהיהודים אותתו כביכול למטוסים סובייטיים שיפציצו את העיר, התנפלו על היהודים חיילים גרמנים ורומנים, שוטרים ותושבי המקום ורצחו אלפים מהם. למחרת, "יום ראשון השחור" כפי שכונה על ידי היהודים, נורו אלפי יהודים. 4,330 היהודים שנותרו נדחסו בקרונות משא סגורים ונשלחו אל מחוץ לעיר. מרביתם מתו מחוסר אוויר ומים ומהתנאים ששררו במסע זה.

קדימה

אגודת הסטודנטים היהודית הלאומית הראשונה. הוקמה בוינה בשנת 1883 ביוזמתו ובהשפעתו של הסופר והעיתונאי העברי פרץ סמולנסקין ופעילים יהודים. בין מטרות האגודה: מלחמה באנטישמיות ובהתבוללות. ראשי קהילת וינה התנגדו לקבוצה, אך למרות זאת היא נעשתה למרכזה של הפעילות היהודית הלאומית והשתלבה בתנועה הציונית. אגודת קדימה היתה בית הגידול של כמה ממנהיגי הציונות. ראשיה עוררו את הרצל להתייצב בראש ההסתדרות הציונית.

קדיש לוז

קדיש לוז (1972-1895), ממנהיגי תנועת העבודה, חבר כנסת, שר בממשלת ישראל ויו"ר הכנסת. נולד בבלרוס, היה ממייסדי "ברית החייל העברי" וממקימי החלוץ. עלה לארץ בשנת 1920 ועסק בחקלאות בקרית ענבים ובבאר טוביה. ממייסדי קבוצת דגניה ב', בה היה חבר כל ימיו. מראשי התנועה הקיבוצית והסתדרות העובדים. נבחר לכנסת מטעם מפלגת מפא"י החל מהכנסת השנייה (1951). כיהן כשר החקלאות וכיושב ראש הכנסת. נודע במתינותו ובצניעותו והיה מקובל על כל סיעות הכנסת. מחיבוריו: "אבני דרך בקבוצה - קורות ותמורות" (1962) וספר אוטוביוגרפי, "אחד משנים עשר" (1970).

קדרון

נחל אכזב גדול במדבר יהודה. השם קדום ונזכר פעמים אחדות במקרא. תחילתו במזרח ירושלים, משם הוא זורם לצפון מדבר יהודה ונשפך לים המלח; אורכו כ-28 ק"מ. בקירות התלולים של ערוצו עשרות מערות ותאי התבודדות נטושים של מורדים ונזירים, בחלקם טבעיים ובחלקם בנויים. בערוץ הנחל אף נמצאו מערות קבורה מימי בית שני.

קה

קהילת סלוניקי

לכבודם של כובשי העבודה העברית בנמל חיפה. בעיר הנמל סלוניקי שבצפון יוון היתה קהילה יהודית עוד מהתקופה ההלניסטית-רומית, אולם רוב היהודים התיישבו בה אחרי גירוש ספרד בשנת 1492, שם הם מצאו חוף מבטחים. במאה ה-17 היתה הקהילה היהודית במקום מהגדולות בעולם. עם כיבוש האזור על ידי היוונים הורע היחס ליהודים ועקב כך עלו רבים מהם לארץ ישראל. בשנות העשרים ארגן אבא חושי את עלייתם של יהודים מסלוניקי, עובדי נמל, והם השתלבו בעיקר בעבודות בנמל חיפה. בשנת 1941 כבשו אותה הנאצים, ומשנת 1943 הועברו 43,850 יהודים מהעיר ומסביבותיה להשמדה באושוויץ-בירקנאו. רוב בני הקהילה נספו בשואה ורק 1,950 יהודים שרדו.

קו

קויפמן יחזקאל פרופ'

פרופ' יחזקאל קויפמן (1963-1889), מבכירי חוקרי המקרא והוגה דעות ישראלי, חתן פרס ישראל במדעי היהדות (1958). יליד אוקראינה. קיבל חינוך תורני, וב-1918 השלים את לימודיו באוניברסיטת ברן בפילוסופיה ובבלשנות שמית. עבר לברלין ועבד במסגרת מפעל האנציקלופדיה היהודית שם. בשנת 1929 עלה ארצה. היה מורה בית הספר הריאלי בחיפה. בשנת 1939 עבר לירושלים ומונה לפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. מבין יצירותיו החשובות: "גולה ונכר" ו"תולדות האמונה הישראלית".

קול מבשר

שם ספרו הנודע של רבי משולם ראטה (1963-1875), שראה אור בשנת 1955. זהו ספר שאלות ותשובות, שהפליא את כל קוראיו בעת פרסומו. רבי משולם נולד בגליציה. התמנה לרב העיר סוצ'בה (שאץ) ואחר כך לרב ואב בית הדין של העיר טשרנוביץ שבבוקובינה. עלה ארצה בשנת 1944 בהיותו כבן 70 והגשים את חלומו להתיישב בירושלים. היה חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ויו"ר מועצתה המורחבת ויועצו של הרב הרצוג. ספרים נוספים שחיבר: "רגלי מבשר" ו"מבשרת ירושלים".

קומוי נתן

נתן (אוטו) קומוי (1945-1892), ממנהיגי ההסתדרות הציונית בהונגריה. יליד בודפשט, למד הנדסה והיה קצין במלחמת העולם הראשונה, בה זכה בעיטורים גבוהים. משנת 1940 שימש סגן יושב ראש הפדרציה הציונית בהונגריה. משנת 1943 פעל במסגרת "ועדת העזרה וההצלה בבודפשט" והתמקד בעזרה לילדים ובקשר עם ההונגרים ("הקו ההונגרי"). בתחילת 1944 הקים יחד עם חברי תנועות נוער ציוניות בתי ילדים בחסות בינלאומית, אך ב-19 במרס באותה שנה נכנסו הנאצים לבודפשט ופעלו במהירות להשמדת יהודי הונגריה. לפני כניסת הצבא האדום לבודפשט נרצח בידי פשיסטים הונגרים. לאחר מותו הוענק לו "עיטור הונגריה לחירות".

קוסטה ריקה

מדינה באמריקה התיכונה, בין ניקרגואה לפנמה. בירתה סן-חוסה. התגלתה בשנת 1502 על ידי קולומבוס והיתה למושבה ספרדית במאה ה-16. קוסטה ריקה היתה חלק של ממשל גואטמלה עד שהשיגה אוטונומיה בשנת 1821. בשנת 1823 היתה לחלק מארצות הברית של אמריקה התיכונה, ועם התמוטטות הפדרציה בשנת 1839 היתה למדינה עצמאית. מאז הקמתה נהנתה משלטון יציב, והחל משנת 1920 נבדלה משכנותיה במשטר הדמוקרטי הנהוג בה. כלכלתה מבוססת על חקלאות ועל תיירות. לקוסטה ריקה יחסים ידידותיים עם ישראל מאז קום המדינה.

קורנית

שיח נשיר ממשפחת השפתניים, גדל באזור ההר בחבל הים-תיכוני ובמישור החוף, צמח תבלין ובושם. עליו ריחניים ופרחיו קטנים וכחולים. לקורנית מין אחד בלבד הנקרא קורנית מקורקפת. בעבר שימשה כמאכל לאדם ולבהמה, להסקה, לבישום האוויר וכצמח מרפא.

קורצ'אק יאנוש

יאנוש קורצ'אק (1942-1878), שם העט של ד"ר הנריק גולדשמיט, רופא, סופר ומחנך יהודי נודע. נולד בפולין ולמד רפואה באוניברסיטה של ורשה. מבין ספריו תורגמו לעברית "יותם הקסם" ו"המלך מתיה הראשון". ב-1904 גויס כרופא לצבא הרוסי והוצב במזרח הרחוק. בשנת 1911 התמנה למנהל בית יתומים יהודי בעיר הולדתו ורשה, שם הביא לידי ביטוי את שיטתו החינוכית. ב-1914 שוב מצא עצמו בצבא הרוסי, ובתקופה זו כתב את ספרו "כיצד לאהוב ילדים". ביקר בארץ ישראל ב-1934 וב-1936. בשנת 1942 הצטרף לחניכיו שהובלו למחנה ההשמדה טרבלינקה, אף כי היתה לו אפשרות שלא לעלות על הרכבת, ושם נרצח. רבים מחניכיו שניצלו עלו לארץ, וסיפרו על חוויותיהם עם מחנך דגול ששם במרכז את הילד וצרכיו, הרבה לפני שגישה זו כבשה לה מקום מרכזי בחינוך המערבי.

קושניר יוסף

יוסף קושניר (1983-1900), סגן ראש עיריית חיפה, יושב ראש לשכת עורכי הדין בעיר וחבר כנסת. יליד רוסיה. היה חבר מרכז צעירי ציון בבסרביה. עלה ארצה בשנת 1921 ועבד כפועל בתל אביב ובירושלים. הקים את סניף פועלי ציון בירושלים, שם גם למד משפטים. בשנת 1935 עבר לחיפה, היה חבר מועצת העירייה ויושב ראש ועדת החינוך בתקופת כהונתו של אבא חושי. היה חבר הכנסת הרביעית והחמישית מטעם מפ"ם ופעיל במיוחד בוועדת חוקה, חוק ומשפט. היה חבר מזכירות בית הדין של ההסתדרות וחבר הוועד הפועל שלה. בשנת 1972 קיבל אות יקיר חיפה.

קי

קיזרמן נתן

נתן קיזרמן (1945-1864), אגרונום, ממנהלי בנק אפ"ק (אנגלו-פלשתינה, לימים בנק לאומי) ופעיל ציבור. נולד ברוסיה, בוגר הפוליטכניקום של ציריך. בשנת 1891 עלה לארץ ישראל והועסק כאגרונום של המושבות גדרה, פתח תקוה וחדרה. שימש מנהל בנק אפ"ק ביפו ובחיפה. היה ממייסדי בית הספר הריאלי. בשנת 1920 היה הנשיא הראשון של ועד קרן היסוד בחיפה. היה חבר מועצת הדר הכרמל ונבחר לנשיא הכבוד של המועצה. בשנת 1929 עבר לחיות בפרדס חנה ושם נפטר.

קיסרי אורי

אורי קיסרי (1979-1901), עיתונאי, סופר ומו"ל. נולד ביפו. למד בגימנסיה הרצליה בתל אביב ובבית הספר הריאלי בחיפה. בהמשך נסע ללמוד עיתונאות בפריז. שב ארצה והחל לכתוב לעיתונים של תקופתו: "דבר", "דואר היום" ו"הארץ", ולימים ל"ידיעות אחרונות" ול"מעריב". נמנע מלכתוב על נושאים פוליטיים והיה על-מפלגתי בגישתו. שמר על עצמאות ועל חופש כתיבה לפי הכרתו וצו מצפונו. בשנת 1937 הקים שבועון בשם "תשע בערב" שהפך בשנת 1946 לעיתון מצויר בשם "העולם הזה". כתב ביקורת מוזיקה ותיאטרון. פירסם את הספר "זיכרונות ליום מחר" (1977). חתן פרס סוקולוב לעיתונות.

קיסריה

עיר עתיקה ומפוארת בחוף השרון. בשנת 90 לפנה"ס נכבשה בידי אלכסנדר ינאי וסופחה לממלכתו. בשנת 63 לפנה"ס העניק לה פומפיוס מעמד של עיר חופשית. הקיסר אוגוסטוס העניק אותה כשי להורדוס, והוא הפך אותה לעיר גדולה, מפוארת ומבודדת וקרא לה קיסריה לכבודו. בתקופה הרומית היתה זו העיר הגדולה בארץ. בימי מרד בר-כוכבא נאסרו בה, עונו והוצאו להורג "עשרת הרוגי מלכות". מהתקופה הביזנטית ועד המאה ה-20 היתה תחת כיבוש נוצרי ומוסלמי לסירוגין. באדמות שרכשה חברת פיק"א הוקם בסמוך לה בשנת 1940 קיבוץ שדות ים.

קיש

פרדריק הרמן קיש (1943-1888), מנהיג ציוני ואיש צבא בריטי. נולד בהודו, בוגר האקדמיה הצבאית המלכותית. במלחמת העולם הראשונה שירת כקצין הנדסה בצבא הבריטי. בשנת 1922 נענה להצעתו של וייצמן להצטרף להנהלת ההסתדרות הציונית ומונה למנהל המחלקה המדינית שלה. בשנת 1931 פרש מתפקידו, עבר לגור בחיפה והתמסר לעסקיו ולפעילות ציבורית. חזר והתגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה והתמנה לקצין הנדסה ראשי בגייס השמיני, בדרגת בריגדיר. נהרג בעלותו על מוקש בתוניסיה בתום המערכה באל-עלמיין. הבית שבו התגורר (1934-1939) והמגרש סביבו נקנו על ידי עיריית חיפה ב-1958 לשמש כמוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית.

קל

קל"ח

לזכרם של 138 (קל"ח) מתנדבים ארצישראלים לצבא הבריטי שטבעו בים. נמנו עם חיילי פלוגת התובלה העברית שהשתייכו לחי"ל, שהיתה חלק ממערך ההגנה הבריטי באל-עלמיין במלחמת העולם השנייה. במאי 1943 יצאה אונייתם "ארינפורה" בראש שיירת אוניות מנמל אלכסנדריה לעבר סיציליה. חיל האוויר הנאצי הפציץ את השיירה, והאונייה טבעה על נוסעיה (מלבד המתנדבים היהודים נספו בטביעה כ-750 חיילים).

קליבנוב

יעקב קליבנוב (1966-1887), עורך דין, פעיל ציבור וחבר כנסת. יליד רוסיה. רכש השכלה תורנית וכללית. למד משפטים באוניברסיטת פטרבורג והוסמך בשנת 1912, ובמקביל התקרב לציונות. היה עורך העיתון היהודי ברוסית "ראזסוט" עד לשנת 1920. החל משנת 1915 שימש גם כמזכיר ההסתדרות הציונית ברוסיה. בשנת 1921 עלה לארץ והיה פעיל בוועד הקהילה של חיפה ובאגודות רבות. ממייסדי קרית מוצקין. כיהן בשלוש הכנסות הראשונות מטעם מפלגת הציוניים הכלליים והיה חבר ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת הראשונה והשנייה. פעל גם בהסתדרות עורכי הדין. בעל אות יקיר חיפה.

קלישר הרב

צבי (הירש) קלישר (1874-1795), רב נודע וממבשרי הציונות. יליד פרוסיה. בשנת 1924 התיישב בטוֹרן שבפרוסיה ושימש כרב בלי לקבל שכר (אשתו ניהלה חנות בעיר). התבלט בהתנגדותו התקיפה לתנועת הרפורמה ביהדות. היה מראשוני בני דורו שטען כי גאולת ישראל תבוא בדרך הטבע והטיף ליישוב ארץ ישראל. האמין כי עם ישראל ייגאל אם ישוב לארצו ויקיים את המצוות התלויות בארץ, גם העלאת קורבנות. בספרו "דרישת ציון" (1862) טען שיש להקים בארץ ישראל חברה מבוססת כלכלית, עם צבא מאומן ובית ספר חקלאי. בסוף ימיו התגשמה לפחות אחת ממשאלותיו - הוקם בית הספר החקלאי מקוה ישראל. רעיונותיו השפיעו על משה הס להקים את "החברה לישוב ארץ ישראל" בגרמניה.

קלר

פרידריך קלר (1913-1838), גרמני טמפלרי, מיוזמי ההתיישבות בכרמל, קצב במקצועו. הגיע לארץ בשנת 1870 והתחיל לעבוד כפקיד אצל הנציג הקונסולרי של גרמניה בעכו ובחיפה ולימים התמנה לתפקיד סגן הקונסול. נחשב לאיש המכריע בתכנון וביצוע התוכנית ליישוב הכרמל. בנה את שני בתי המגורים הראשונים על ההר. ניהל את המלון הראשון על הכרמל ולמעשה פתח בכך את האפשרות להתיישבות במרכז הכרמל. בית הקיץ של קלר, השוכן ברחוב הקרוי על שמו, הרחוב הראשון על הכרמל, ניצל משיני הזמן, שופץ בעזרת קרן גרמנית, ושוכן בו מכון המחקר על שם גוטליב שומאכר.

קנ

קניאל יהושע הרב

יהושע קניאל (1970-1896), הרב הראשי של חיפה והמחוז וראש אבות בתי דין בעיר. יליד רוסיה. בשנת 1906 עלה ארצה. היה תלמידו המצטיין של הרב קוק ונשלח על ידו להתיישב בחיפה. בשנת 1922 התמנה לחבר הרבנות בחיפה וחנך את בית הדין הרבני בעיר. בימי המנדט הבריטי היה פעיל בענייני עלייה, התיישבות וכספים. ליווה את עולי הגרדום בדרכם האחרונה. היה מפעילי תנועת המזרחי ונשיא הכבוד שלה בחיפה וממייסדי בית הספר לבנות מזרחי בעיר. נשלח כציר לקונגרסים ציוניים. בשנת 1966 מונה לרב הראשי של מחוז חיפה ונבחר למועצת הרבנות הראשית. פרסם מאמרים הלכתיים וספרים ובהם חידושי תורה, הלכה ואגדה.

קניג פייר גנרל

מרשל מרי פייר ז'וזף פרנסואה קניג (1970-1898), גנרל בצבא צרפת, ידיד ישראל. שירת בלגיון הזרים ובשנת 1940 הצטרף לשורות תנועת צרפת החופשית בראשות שארל דה גול. בשנת 1942 השתתף במערכה להדיפת הצבא הגרמני בפיקודו של רומל, בביר חכים שבלוב. בשנת 1944 היה מפקד כוחות המחתרת ששחררו את צרפת מידי הגרמנים, והיה למפקד כוחות הכיבוש הצרפתים בגרמניה. בראשית שנות החמישים כיהן כשר ההגנה בממשלת צרפת. בשנת 1948 הכריז עליו נשיא צרפת כ"מרשל של צרפת". כיהן כראש אגודת הידידות צרפת-ישראל, שביטויה המובהק היה במבצע קדש (1956).

קס

קסטרא

יישוב עתיק בחלקה הדרומי של חיפה, למרגלות הכרמל. הממצא הקדום ביותר שהתגלה במקום הוא קבר מהתקופה הכלכוליתית. כן נמצאו שרידים מתקופת הברונזה התיכונה ומהתקופה הרומית. התפתח ליישוב גדול בתקופה הביזנטית. בתקופה המוסלמית הקדומה הפכה אוכלוסיית קסטרא למוסלמית, והיישוב באתר היה קטן בהרבה מן העיר הביזנטית. בסוף המאה העשירית ניטש היישוב. בתקופה העותומנית קם במקום יישוב קטן בשם כפר סמיר. חלק מהממצאים הארכאולוגיים מוצגים במרכז הקניות קסטרא הסמוך למקום.

קסל

ישראל קסל (1936-1871), מחלוצי התעשייה העברית בארץ. יליד ליטא. למד בפוליטכניקום של דרזדן שבגרמניה, ושם התקרב לציונות. היה בקיא הן בתלמוד והן בספרות הכללית. בשנת 1911 ביקר בארץ וקנה קרקעות בתל אביב. עלה ארצה עם משפחתו וסייע רבות לפנחס רוטנברג בפיתוח חברת החשמל. היה אחראי להקמת תחנת הכוח רידינג ושימש יועץ לחברות ומפעלים רבים ובהם חברת החשמל, נשר, מפעלי האשלג, פיק"א, וקרן קיימת לישראל. הגה ויזם את הקמת חברת המלח בעתלית ועבד בה. הוציא לאור את "ספר המהנדס" שזכה בפרסום רב. היה חבר ועד הדר הכרמל. נקבר בעתלית.

קפ

קפטן סטיב

כינויו של אסטבן הרננדורנה (1965-1905), רב חובל ספרדי שסייע רבות בהבאת מעפילים ארצה במסגרת פעילותו של המוסד לעלייה ב'. עם קום המדינה התאזרח ונשאר לחיות בחיפה בבת גלים עד מותו.

קפלן אלישבע

אלישבע קפלן (1959-1900), ממייסדות תנועת הפועלות וארגון אמהות עובדות. עלתה ארצה בשנת 1920, עבדה במושבות והצטרפה ל"משק הפועלות" בפתח תקוה. היתה אשתו השנייה של לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של ישראל. נודעה כנואמת בעלת דיבור תקיף ושופע אמונה, שהלהיב את שומעיה לעשייה. כשליחת מועצת הפועלים בתפוצות התחבבה על חוגים שונים. פעלה לקליטת עלייה ודאגה רבות לילדי העולים. בשנים האחרונות לחייה סבלה ממחלה קשה; נפטרה בירושלים בשנת 1959 והובאה לקבורה בדגניה ב'.

קצ

קצנשטיין אריה

אריה קצנשטיין (1970-1937), תושב חיפה שנהרג בהתקפת מחבלים על נוסעי מטוס אל על בגרמניה ב-10 בפברואר 1970. נוסעי המטוס היו בחניית ביניים במינכן בדרכם מהארץ ללונדון. בהיותם באוטובוס שהוביל אותם מבית הנתיבות למטוס נזרקו רימונים על האוטובוס. קצנשטיין, באומץ לב בלתי רגיל, הטיל את גופו על רימון שעמד להתפוצץ ומנע בכך אסון גדול עוד יותר. נהרג במקום ואחד עשר נוסעים נוספים נפצעו. מאוחר יותר התברר שהמחבלים התכוונו לחטוף את המטוס על כל נוסעיו.

קר

קריב אברהם

אברהם קריב (1980-1900), סופר משורר ומבקר עברי. נולד בליטא. למד בבית מדרש למורים עבריים באודסה ולאחר מכן השתקע במוסקבה, שם עסק לסירוגין בהוראת עברית ובכתיבה. ראשית יצירתו היתה בשירה, אבל הוא התפרסם בעיקר בזכות הכתיבה הביקורתית וחיבור מסות. בשנת 1929 סיים ללמוד מתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטת מוסקבה. בשנת 1934 עלה ארצה ועסק בעריכת עיתונים, בכתיבה ובתרגום, בעיקר מהספרות הרוסית הקלאסית, אך התפרסם בעיקר כמבקר. בספריו "אגדה וויכוח לי", "עטרה ליושנה" ו"נרתק את השלשלת" משולבים מוטיבים מקראיים רבים.

קריית ספר

עיר כנענית קדומה ששכנה דרומית-מערבית לחברון. העיר נזכרת בתנ"ך וגם בפפירוס מצרי מהמאה ה-13 לפנה"ס, כאשר נכבשה על ידי עתניאל בן קנז. בתקופתו של יהושע בן נון שונה שם המקום ל"דביר". בשם קרית ספר כונתה גם טבריה בראשית ימי הביניים, משום שחיו בה חכמים וסופרים.

קרן היסוד

הקרן הלאומית לבניית ארץ ישראל והמוסד הכספי המרכזי של התנועה הציונית העולמית ולימים של הסוכנות היהודית, שעל הקמתה הוחלט בקונגרס הציוני העולמי שהתקיים בלונדון ב-1920. ממטרות הקרן: סיוע להגשמת הצהרת בלפור, מימון עלייה וקליטה, התיישבות וביטחון, הכשרה מקצועית ופיתוח מקורות מים. הקרן יזמה עבודות ציבוריות וסייעה למפעלים ציבוריים כמו חברת החשמל, מפעל האשלג וצים. לאחר הקמת המדינה עברו רבים מהתפקידים של קרן היסוד לידי ממשלת ישראל. מאז היא מתמקדת במימון עלייה, קליטה והתיישבות. הקרן פעילה בכ- 60 ארצות ומממנת את פעולותיה של הסוכנות היהודית.

קרן קיימת לישראל

הקרן המרכזית של התנועה הציונית לרכישת אדמות בארץ ישראל, להכשרתן להתיישבות ולנטיעת יערות. נקראת בראשי תיבות קק"ל. נוסדה ביוזמת הוגה הרעיון, הפרופ' צבי הרמן שפירא. הוקמה בקונגרס הציוני החמישי בבזל בשנת 1901. למנהלהּ נבחר יונה קרמנצקי (מהנדס חשמל ותעשיין מוינה). מאז נוסדה נעשו ביוזמתה מבצעים מקיפים ונועזים לרכישת קרקעות, ועל אדמותיה התנהלו מבצעי ההתיישבות הגדולים בימים שלפני קום המדינה, והם שקבעו בעצם את גבולותיה. קרן קיימת לישראל עסקה גם בייבוש ביצות ובהשבחת האדמה. עם קום המדינה עברו הקרקעות שרכשה למִנהל מקרקעי ישראל, ומאז היא עוסקת בין השאר במפעלי ייעור, פריצות דרכים והכשרתן באזורי ספר ופיתוח חבלי ארץ.

קרפל ד"ר

ד"ר ליפא נתן קרפל (1915-1830), סופר, רופא ומנהיג ציוני. נולד בפולין, למד רפואה בלבוב. בשנת 1860 עבר לרומניה ועסק שנים אחדות במקצועו. במאמרים שפרסם, תבע שוויון זכויות ליהודי גרמניה. היה ממייסדי חיבת ציון ברומניה והרוח החיה בה. סייע רבות בידי מקימי המושבות הראשונות של חלוצי רומניה בארץ ישראל, זכרון יעקב וראש פינה. תחילה הביע התנגדות לרעיון של מדינה ליהודים וטען שדי בכך שהשלטונות העותומניים יעניקו אוטונומיה למתיישבים היהודים בארץ ישראל. עם זאת, הצטרף לתנועה הציונית המדינית של הרצל. כזקן צירי הקונגרס הציוני הראשון בבזל (1897) היה נשיא כבוד והתכבד בפתיחתו. יחסיו עם הרצל השתבשו, והוא פרש לפעילות מדעית וספרותית. כתב שירה ופרסם מחקרים וספרים במספר שפות. נפטר בוינה.

קש

קשטן מיכאל

מיכאל קשטן (1986-1922), משורר, סופר ומורה, מנהל אגף התרבות בעירייה ומהדמויות הבולטות בחיי התרבות בחיפה בשנות השבעים והשמונים. יליד פולין. כתב מאמרי הגות ומסות. עלה ארצה והיה ממייסדי כפר הנוער הדסים, שם שימש כמורה ומחנך. דגל בדרכי החינוך של קורצ'אק והיה אהוד מאוד על תלמידיו. התנדב לארגון ההגנה והפלמ"ח. שימש יועץ לסופרים ומשוררים בתחילת דרכם. כתב מאמרי הגות ומסות.