מדריך רחובות חיפה/ע

עב

עבאס

עבאס אפנדי. כונה גם עבדול בהא - שפרושו "עבד הזוהר" (1921-1844). מפיץ הדת הבהאית בארץ ישראל ובנו של הנביא בהא אללה, מייסדה. נולד באירן. פעל רבות להפצת הדת החדשה ברחבי העולם. בשנת 1906 נכלא בעכו ולאחר כשנתיים שוחרר וקבע את חיפה כמרכז פעילותו. בשנת 1909 הקים על מורדות הכרמל מקדש בעל כיפת זהב, שבו נטמן לאחר פטירתו. הרחוב הוא הראשון שנבנה עבור ערביי חיפה מחוץ לגבולות השכונות הערביות ההיסטוריות בעיר.

עג

עגנון ש"י

שמואל יוסף (צ'צ'קס) עגנון (1970-1888), מגדולי הסופרים העבריים במאה ה-20, בעל פרס נובל לספרות (1966), זכה בפרס ביאליק* (1934). ובעל פרס ישראל בספרות (פעמיים: 1954, 1958). נולד בגליציה המזרחית. בשנת 1907 עלה ארצה, עזב ושהה שנים אחדות בברלין ושב להתיישב בירושלים* בשנת 1925. בעקבות פרעות 1929 עברה משפחתו להתגורר בחיפה מספר חודשים. יצירותיו, חלקם רומנים רחבי יריעה וחלקם נובלות קצרות וסיפורי אגדות, עוסקות בבעיות המרכזיות של האדם בן זמננו ושל היהדות. סגנון כתיבתו מקורי וייחודי בספרות העברית.

עד

עדה

אשתו של למך בן מתושאל, הנמנה ברשימות של ספר בראשית כדור רביעי מאדם מזרעו של קין, ולו שתי נשים: "שם האחת עדה ושם השנית צילה" (בראשית ד 19). עדה ילדה לו את יבל ויובל וצילה* את תובל* קין ואת נעמה.

עו

עובדיה

עובדיה הנביא. ספרו, הרביעי מתרי עשר, הוא הקצר שבספרי התנ"ך ובו 21 פסוקים בלבד. יש המוצאים זיקה בינו ובין ספר עמוס* הקודם אליו, בנוגע לנבואות בענייני אדום. על אישיותו וזמנו של הנביא, המוזכר בשמו רק בכתובת לנבואה "חזון עובדיה", אין שום ידיעות מוסמכות.

עודה נדה

דודתו של מייסד הכפר כבאביר, ג'לאל א-דין*, מכת האחמדיים. אימצה את אחיינה לאחר שהוריו נפטרו בילדותו. הוא עצמו נחשב לאבי משפחת עודה, אשר בעבר נמנתה עימה רוב אוכלוסיית כבאביר האחמדית. הכפר הוקם על רכס הכרמל באמצע המאה ה-19, ועד קום המדינה היה כפר קטן וכמעט מנותק מחיפה. כיום הוא למעשה אחת משכונות העיר.

עוזיהו המלך

עוזיהו בן אמציהו מלך יהודה משושלת בית דוד שמלך בשנים 738-790 לפנה"ס. לאחר תקופת השפל של ימי אביו אמציהו* שיקם עוזיהו את ממלכת יהודה והרחיב את תחומה דרומה ומערבה. הכיבושים איפשרו לממלכה גישה לים התיכון ולים סוף, ושליטה על דרך הים* ועל הסחר הבינלאומי בין מצרים ואסיה. בשנים האחרונות למלכותו לקה עוזיהו בצרעת, ואף כי עדיין נחשב למלך יהודה ישב בהסגר, ובנו יותם* מילא את תפקידו.

עומר אל כיאם

מלומד ערבי מימי הביניים (1123-1050). נולד בפרס. היה מתמטיקאי, אסטרונום, משורר ופילוסוף. יחד עם קבוצת חכמים תיקן את הלוח הפרסי והנהיג את הלוח הסלג'וקי, שהספירה שלו מתחילה ב-15 במרס 1079. כיום הוא זכור בעיקר בזכות המכתבים הקצרים שפרסם בספרו "אלרבאעיאת" (המרובעים), שבו פירט את השקפתו על כל תחומי החיים. הספר תורגם לשפות רבות ובכלל זה לעברית, והיה בשעתו מקובל בבתים רבים בארץ.

עומר בן אלח'טאב

החליף המוסלמי השני לאחר פטירתו של מוחמד, אשר שנות שלטונו השפיעו על עתיד האיסלאם (644-581). ערבי בן שבט קריש שנולד במכה. בצעירותו היה רועה צאן ולאחר מכן עסק במסחר. בשנת 634 התמנה לחליף לאחר מות החליף הראשון, אבו-באכר. תקופת שלטונו, שנמשכה כעשור, נחשבת לאחת החשובות בהיסטוריה המוסלמית, משום שבה הצליחו צבאות האיסלאם להפיל את האימפריה הפרסית ולהרחיב את כיבושיהם, ובכך יצרו את האימפריה הערבית. הקים את המסגד הנושא את שמו בירושלים*, במקום שעליו עמד בית המקדש. הניח את היסודות למינהל הארגוני והכספי של האימפריה החדשה. אסר ישיבת לא-מוסלמים בחצי האי ערב, לפיכך מייחסים לו את גירוש היהודים מיישוביהם שבצפון מערב חצי האי. נרצח בידי עבד פרסי.

עוספיה

כפר דרוזי בהר הכרמל, דרומית-מזרחית לחיפה. השם כנראה משמר את שמו של היישוב היהודי הקדום חוסיפה. על פי מסורת מקומית היישוב הנוכחי הוקם בשנת 1481 בידי אחדים מבני משפחת ואהיב מלבנון. במאה ה-18 התיישבו בו כמה משפחות נוצריות מבית-לחם* ומרמאללה. כיום מורכב הכפר מתושבים דרוזים, מוסלמים ונוצרים. במרכז היישוב נמצאת מערת סידנא אל-ערורי המקודשת לדרוזים. בתחומיו נמצאו שרידים ארכאולוגיים מהתקופה הרומית-ביזנטית, בית כנסת מהמאה השישית ובתי בד עתיקים.

עז

עזרא

עזרא הכהן, סופר ומנהיג רוחני בתקופת שיבת ציון* מבבל. נולד בבבל למשפחת כוהנים גדולים. בשנת 458 לפנה"ס קיבל רישיון מכורש (הראשון) מלך פרס לעמוד בראש שיירת עולים ששבו לארץ ישראל, עלייה המכונה שיבת ציון*. עזרא היה למנהיגה הרוחני של העדה; בשיתוף עם נחמיה* מושל יהודה, נחתמה אמנה חדשה עם העם ברוח התורה, שוחררו העבדים היהודים, גורשו הנשים הלא-יהודיות, הוגדל מספר התושבים בירושלים*, חודשה עבודת המקדש ונשמרה השבת.

עי

עין גדי

יישוב קדום לחופו המערבי של ים המלח. הוקם בסמוך לנווה המדבר עין גדי, שבמוצאו זורמים הנחלים ערוגות ודוד. מהאתרים הארכאולוגיים החשובים שבמדבר יהודה. השריד הקדום ביותר באזור הוא מקדש מהתקופה הכלכוליתית הנמצא בתחומי השמורה. בימי בית שני ועד ימי מרד בר כוכבא* היה בעין גדי יישוב יהודי. במקום התגלה בית כנסת מימי התלמוד ובו רצפת פסיפס מפוארת ובה עשרות עיטורים וכתובות בעברית ובארמית. נמצאו שם גם מדליון כסף ובו צורת מנורה, ולראשונה גם מנורה אמיתית. בשלהי מלחמת העצמאות נתפס האזור על ידי צה"ל*. בשנת 1953 הוקמה במקום האחזות נח"ל* בשם זה, שאוזרחה בשנת 1956 והפכה לקיבוץ בשנת 1959. השטח סביב היישוב הקדום והמעיין גודר והוכרז כשמורת טבע.

עין דור

יישוב קדום, דרומית-מזרחית להר תבור*, וקיבוץ בהווה. באזור נמצאו שרידים ארכאולוגיים החל מהתקופה הנאוליתית ועד לתקופה הערבית הקדומה. נזכר במקרא כמקום שבו הובס סיסרא וכמקום מושבה של בעלת האוב, ששאול המלך* בא להתייעץ עימה ערב הקרב עם הפלשתים בגלבוע*. בשנת 1948 עלו למקום חניכי השומר הצעיר והקימו את הקיבוץ.

על

עליית הנוער

מפעל של התנועה הציונית להעלאת ילדים ובני נוער לארץ ישראל, לקליטתם ביישובים ובמוסדות ולהכשרתם לחיי עבודה וחקלאות. נוסד בשנת 1932 ביוזמתה של רֶחה פראייר. בראשית 1934 הוטל ביצוע המפעל על הנרייטה סאלד*, והיא הפכה אותו לתנועה המונית שתרמה רבות למפעל הציוני. עד פרוץ מלחמת העולם השנייה העלתה עליית הנוער 5,000 בני נוער, ובמהלכה עוד כ-10,000. לאחר המלחמה ועד כינון מדינת ישראל הועלו עוד כ-15,000 בני נוער מאירופה, מארצות ערב ומצפון אפריקה. עליית הנוער אף הכשירה מדריכים לשורותיה - בעזרת טובי כוחות ההוראה והמחקר בארץ. עם קום המדינה הוקמה המחלקה לעליית ילדים ונוער בסוכנות היהודית, והיא עוסקת בקליטת ילדים ונערים עולים חדשים וגם מסייעת לנוער במצוקה.

עמ

עמוס

נביא מן המאה השמינית לפנה"ס. ספר עמוס נכלל בין ספרי הנביאים האחרונים, השלישי בקובץ תרי-עשר, ומונה תשעה פרקים. עמוס, איש תקוע, חי בימי עוזיהו* מלך יהודה וירבעם בן יהואש מלך ישראל. נבואותיו על ישראל והגויים, עוסקות בעניינים מדיניים, חברתיים ומוסריים. הוא הוכיח את עושקי הדלים ואת העם הנמשך לאלילות. בסוף הספר משולבת נבואת נחמה.

עמיקם ישראל

ישראל עמיקם (מסיוף) (1957-1902), עורך דין, ממחיי הלשון העברית. נולד בירושלים*. למד בבית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים והוסמך למשפטים. בזמן מלחמת העולם הראשונה התנדב לגדוד העברי*. היה פעיל בהגנה*, ובשנת 1946 נאסר על ידי הבריטים כחשוד בקשרים עם ארגוני המחתרת. מראשוני עורכי הדין בחיפה ומשפטן מוכשר. שנים רבות ניהל מאבק יחיד למען השימוש באותיות עבריות במברקה בארץ ולבסוף הצליח במשימתו, ואף פרסם ספר בנושא: "כ"ב אותיות לוחמות לזיכרון". היה יושב ראש "גדוד מגיני השפה העברית" בחיפה. ספר נוסף שלו הוא "ההתקפה על היישוב היהודי בארץ ישראל", על מאורעות 1929. בנו הבכור נפל בקרב על מצודת נבי יושע.

עמל

עבודה, יגיע כפיים*. בראשית המאה ה-20 החלה בעיר תנופת פיתוח אדירה ואלפים נהרו אליה למצוא תעסוקה בעבודות הבנייה הרבות ובנמל*. הערבים כינו את חיפה אֻם אל-עמל - עיר העבודה. המילה עמל התחבבה על אנשי תנועת העבודה כשם נרדף לעבודתו של הפועל. חיפה כונתה "עיר הפועלים".

עמק הזיתים

בעבר היו הרחוב וסביבתו משופעים בעצי זית*, ומכאן השם. עץ הזית (אחד משבעת המינים) נמנה עם עצי החורש הים תיכוני, תצורת צומח האופיינית לרכס הכרמל. אזור עמק הזיתים נרכש על ידי יצחק לֵיב גולדברג* בשנות ה-20.

ענ

ענבר

אבן חן יקרה ונאה

ענתות

עיר מקלט בנחלת שבט בנימין*. מקום הולדתם של שניים מגיבורי דוד המלך* ועיר מושבה של משפחת כוהנים מבית איתמר, שנדחה מן הכהונה בימי שלמה המלך*. מקום הולדתו של הנביא ירמיהו, ואף נזכר בנבואותיו של הנביא ישעיהו*. ענתות יושבה מחדש בימי שיבת ציון* בתקופתם של עזרא* ונחמיה*. המקום מזוהה עם ראס אל-חרובה, כחמישה ק"מ מצפון לירושלים*. השם העתיק של המקום השתמר בכפר הערבי הסמוך ענאתה.

עס

עספור

מהמשפחות הדומיננטיות בחיפה עד 1948. פירוש השם - ציפור. משפחת עספור השתקעה בעיר באמצע המאה ה-18. רבים מבני המשפחה עסקו בבנייה ובעבודות קבלנות, ונודעו בעיקר בהקמת כנסיות ומוסדות דת בחיפה וברחבי הגליל*. הבולט בבני המשפחה הוא חנא עספור, עורך דין, שהיה בקיא בחוק האנגלי ושימש היועץ המשפטי של "אגודת הפועלים הערבית הפלשתינית". היה יושב ראש אגודת בעלי האוטובוסים בעיר ועמד בראש משלחות פועלים לקונגרסים בלונדון ובפריז* בשנת 1945. היה כמה קדנציות חבר מועצת העירייה. נודע בהתנגדותו למפעל הציוני. במלחמת העצמאות עזב את חיפה ואת הארץ עם רבים מבני המשפחה.

עפ

עפרון ד"ר

ד"ר אריה ליב עפרון (1969-1887), רופא, מבוניה הראשונים של חיפה העברית. נולד בבלרוס. עם תום מלחמת העולם הראשונה עבד לפרק זמן קצר כרופא הקהילה היהודית בדמשק. בשנת 1921 עבר עם משפחתו להתגורר בחיפה והיה ממייסדי שכונת נוה שאנן. ד"ר עפרון היה מהרופאים היהודים הראשונים בחיפה. ניהל מרפאה פרטית בעיר התחתית, שימש רופא ועד הקהילה בחיפה וייסד את ההסתדרות הרפואית בעיר. היה פעיל במוסדות החינוך בנוה שאנן.

עצ

עצמון

הר במרכז הגליל התחתון, במזרח הרי יודפת, דרומית למושב יודפת*. לרגלי ההר בצפון נמצאת מצודת יודפת, ממעוזי המרד הגדול נגד הרומאים. ההר נמצא בתחום השמורה הקרויה על שמו.

עק

עקרון

הצפונית מבין חמשת ערי הפלשתים. היתה עיר כנענית, ובחלוקת הארץ בין השבטים נכללה בנחלת שבט דן, מדרום לנחל שורק, ועברה לידי שבט יהודה. מזוהה עם תל מקנה (חירבת אל מוקנע), כ-20 ק"מ ממזרח לאשדוד.

ער

ערד

עיר כנענית קדומה בצפון מזרח הנגב*. בתקופת מלכי יהודה היתה לעיר ספר יהודית מבוצרת. חבל ערד של ימינו תוכנן ויושב לראשונה בשנת 1961. העיר ערד היא המרכז העירוני של החבל, המתבסס על תעשייה המנצלת את משאבי הטבע שבאזור. אקלימה היבש של ערד, אווירה הצח ויפי הנוף הנשקף ממנה אל ים המלח ומדבר יהודה מושכים אליה טיילים רבים.

עש

עשת אביגדור

אביגדור עשת (1967-1899), פעיל ציבור חיפאי. היה פעיל בתנועה פועלי ציון במזרח אירופה. עלה ארצה והתיישב בחיפה. היה חבר ועד הדר הכרמל, עבד במועצת פועלי חיפה של ההסתדרות* ודאג לזכויות העובדים בעיר. ערך את הספר "מעשים".