מדינת היהודים/הקדמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פסקה 1 - הרעיון להקים מדינה ליהודים איננו חדש[עריכה]

הרעיון שעליו אדבר בספר זה הוא ישן נושן. הקמת מדינת היהודים.

פסקה 2 - כעת, בגלל האנטישמיות, יתעורר שוב רעיון זה[עריכה]

בכל העולם נשמעות תלונות כלפי היהודים, ולקולן יתעורר הרעיון הנרדם הזה לתחיה.

פסקה 3 - אין אני הוזה דבר, כל האמצעים קיימים[עריכה]

אין אני ממציא כל חדש, דבר זה יש לזכור בכל נקודה בדברי. לא מלבי אני בודה את הדברים על כל הקורות אותנו משנות דור ודור, אף לא את דברי האמצעים להטיב אחריתנו; החומר הדרוש לתכלית הבנין שאני מתכנן, הוא קיים ומוחשי, וכן אחד יכול להווכח במו עיניו. אם ירצה הקורא לכנות את הדרך החדשה הלזו בפתרון שאלת היהודים בשמה הראוי לה, לא יוכל לכנותה בשם "דמיון", אלא לכל היותר "השערה".

פסקה 4 - נח היה לתאר הצעה זאת כסיפור בדיוני, אך מצב היהודים קשה מכדי שנוכל להתייחס אליה כך[עריכה]

קודם כל עלי להגן על הצעתי ולהוכיח שאי אפשר להתייחס אליה כאוטופיה. בזאת אסיר מכשול מדרך השופטים הנמהרים, לשלא ימהרו לפסוק ויטעו. אם כי אין בושה בכתיבת אוטופיה, אם רק באהבת-האדם יסודה. יכול הייתי להבטיח לעצמי הצלחה ספרותית רבה יותר אם הייתי מתאר לפני הקוראים רעיון זה על ידי רומן המושך את הלבבות, מה גם שאז לא היו מרבים לדון ולהתווכח עימי על פרטיו. אבל אוטופיה כזאת שאנחנו עוסקים בה, איננה נעימה ביותר לחך הקורא, כשאר האוטופיות שנכתבו לפני תוֹמַס מור הוגה דעות אנגלי שכתב ספר בשם "אוטופיה", בו נוסע דמיוני, רפאל הית'לודאוס, מתאר את המוסדות הפוליטיים במדינת אי דמיונית בשם אוטופיה ונכתבו גם אחריו. מצב היהודים במדינות השונות הוא נורא ומבהיל, עד כי מיותר יהיה להקדים לספרי זה שיחות טפלות והקדמות מיותרות.

פסקה 5 - אין להשוות את תוכניתי להצעות לא מעשיות שתוארו בספרים דימיוניים שנכתבו לאחרונה[עריכה]

כדי להבליט את ההבדל בין הצעתי להצעות אחרות שקוראים להם 'אוטופיה', נקח נא למשל אחד הספרים, אשר התפרסם בשנים האחרונות, הוא הספר "ארץ החרות" (Freiland) מאת ד"ר תיאודור הירצקא. ספר זה כתוב ברוח דמיון עז וכביר בידי איש מבני הדור החדש, מומחה בכלכלה המדינית, אבל תוכנו רחוק מהעולם המעשי כרחוק מאיתנו הקו המשוה בכדור הארץ, שעליו כוננה ארץ החלומות ההיא. "ארץ החרות" היא כמכונה הנפלאה רבת גלגלים, ששיניהם נאחזות גלגל בתוך גלגל, אבל לא נוכחתי עוד לדעת אם תוכל גם להתנועע. וגם בעת אשר אני רואה שנוסדות חבורות להקמת אותה "ארץ החרות", הנני חושב את הדבר להלצה.

פסקה 6 - בהצעתי יש שימוש בכוחות קיימים שאני תקוה כי הבאים אחרי ישכילו להשתמש בהם[עריכה]

לעומת זאת יש בהצעתי את השימוש בכח מניע הקיים במציאות, היכול לסובב את גלגלי השיניים של המכונה שאני מציע לבנות. אני מתאר את הכוחות הללו כמות שהם, לפי עניות דעתי וקוצר ידי, בתקותי כי יקומו אחרי בנאים ואדריכלים גדולים וטובים ממני.

פסקה 7 - הכח שיניע את הקמת המדינה הוא מיסכנותם של היהודים[עריכה]

הכל תלוי בכח המניע. ומה הוא כח זה? עוני היהודים.

פסקה 8 - אי אפשר להתעלם מצרותיהם של היהודים[עריכה]

וכי יוכל אדם להתכחש למציאות כח זה? בענין זה עוד נשוב לעסוק בפרק העוסק בנימוקי האנטישמיות.

פסקה 9 - ההתקוממות כנגד האנטישמיות היא פועל יוצא מהמצב הנוכחי[עריכה]

מפורסם הוא כֹח הקיטור, אשר מרים את מכסה הקומקום כאשר המים רותחים בו. בדומה לתופעה זו המתגלה בקומקום, אנו רואים בנסיונות "חובבי ציון שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו ברומניה וברוסיה בסוף המאה ה-19 ודגלו בעלייה והתיישבות בארץ ישראל.

הרצל דוקא העביר ביקורת על הציונות המעשית של "חובבי-ציון", וטען שיש לפעול בדרך של ציונות מדינית, ולהשיג הכרה מדינית לפני העלייה ההמונית לארץ. עיין בערך חובבי ציון בוויקיפדיה.
" עד היום ובפעולות האגודות המתקוממות נגד האנטישמיות.

פסקה 10 - כח זה מספיק חזק כדי להניע את היהודים מהגלות לארצם[עריכה]

אכן אומר אני, כי הכח הזה, אם נדע להטותו לחפצנו, רב הוא מאד, ויש בו כדי להניע את המכונה הגדולה, אשר תסיע בני אדם עם רכושם יחדו ממקום למקום. תהא מורת המכונה מה שתהיה.

פסקה 11[עריכה]

בקרב לבי נוכחתי לדעת כי כן הדבר – אף כי טרם אדע, אם כל ימי חיי לא יכזיבני העתיד. יוכל היות, כי העובדים הראשונים, אשר יקחו חלק בתנועה הזאת לא יקצרו ברנה פרי עמלם, אך גם בהתחלה יש כח למדי להעיר בקרבם רגשי קדש ואֹשר פנימי של חֹפש ודרור.

פסקה 12[עריכה]

ולמען הסיר מעל הצעתי את תאר האוטופיה, אחדל מהרבות דברים על ציורי הארה וצבעיה הפרטים. ידעתי גם ידעתי, כי בלעגי שפה ובלצון של מה בכך יהפכו פה ושם את תאר בנינו למשחית וישחקו עליו. כן הגיד לי איש אחד מבני עמנו, אשר ידעתיו לחכם לב, לאמור: "הפרטים המיוחדים המתארים כנמצאים בעתיד הן אלה סימני ה"אוטופיה" הם. ואולם שק הדבר! גם יועץ הממשלה הממונה על האוצרות, בבאו להעריך מראש את צרכי המדינה, יעריך את המספרים העתידים להיות, שהוא יודע לא רק מפי הנסיון משנים שעברו, או על פי השמועה ממדינות שונות או מעתים שונות באותה מדינה עצמה, כי אם יכלכל מעשהו גם על פי מספרים חדשים. אשר עוד לא בחן את ערכם – בקבעו, למשל, מסים חדשים. מי שלא ידע זאת, לא קרא ולא ראה מימיו הערכת צרכיה של איזה מדינה, היתכן לחשוב הצעה חדשה בשלטון אוצר המדינה לאוטופיה, גם בדעתנו מראש, כי לא כלֹה תצא לפעולות ידים?

פסקה 13[עריכה]

ולא זאת בלבד אני דורש מאת קוראי ספרי. הנני דורש מאת החכמים והמלֻמדים לחזור ממשנתם אשר שננו להם רבותיהם ולפנות מקום במחשבתם למושגים חדשים, והמתוקנים שבבני עמנו, אשר עבדו עד היום עבודה עמם באמונה ויעמלו למצא פתרונים לשאלת היהודים, המה, אקוה, יוכחו לדעת, כי דרכם אשר בחרו להם עד כה, לא תובילם אל המטרה, ולא יוסיפו לכלות כחם לריק ולאפס.

פסקה 14[עריכה]

בנוגע לבאור כל פרטי הרעיון, אך אחת יראתי: אם אמנע, מתאר את כל העתידות מפֹרש ובאר היטב, אהיה בעיני כֹל כאינו מאמין באפשרות צאתם לפעולה, ואם אגיד כל זאת בהחלט גמור, יחשבוני לחולם ובעל הזיה.

פסקה 15[עריכה]

אשר על כן אמרתי: הנני מאמין באמונה שלמה, כי הרעיון יכול לצאת לפעולה, אף כי לא ארהיב בנפשי עז להחליט, כי הצעתי אני לא תקבל במשך הימים גם צורה אחרת. "מדינת היהודים" היא בכלל דבר שהשעה צריכה לו, וע"כ עתידה להתכונן!

פסקה 16[עריכה]

כל זמן שברעיון הזה יעסקו אך יחידים מ עטים, יהיה לשחוק, אך אם רבים מבני עמנו יסכימו לו, יעשו במועצות ודעת ולא יכבד מהם הדבר לעשותו. ברבות אוהבי הרעיון יגדל ערכו, ואולי יבוא ויפיץ אותו הדור הצעיר, דור צעירי בני עמנו, אשר דרכם נסתרה ומלאה חתחתים, ואשר יוכלו לקוות,כי בארצם החדשה יזרח להם שמש צדקה להשיב להם כבודם וגאונם, אשרם וחפשם גם יחד.

פסקה 17[עריכה]

כשאני לעצמי, אחשוב, כי מלאתי חובתי בהביאי ספרי זה בקהל, אולם עוד אפתח שפתי, אם יתקוממו לנגדי אנשים בעלי דעה, או אהיה מוכרח להשיב על השגות שלא שערתין מראש, וללמד תועם בינה.

פסקה 18[עריכה]

השיגיתי במשפטי על מצב הדברים? אם חשתי לנבא עתידות אשר כמוהם לא היו עוד? הטרם נמלאה סאת צרותיהם של ישראל? הבה ונראה.

פסקה 19[עריכה]

בנו בעצמנו תלוי הדבר, אם לע"ע יֵראה הספר הזה כספור בדוי בעלמא. אם דורנו איננו מוכשר לכך, יבוא דור אחר, נעלה וטוב ממנו. היהודים, החפצים להגאל יבואו אל המנוחה ואל הנחלה, ופרי מעלליהם יאכלו.