מגן ורומח/יצחק עירוני (ביוגרפיה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יצחק עירוני 1922-1975[עריכה]

יצחק עירוני נולד ב-1922 בעיירה אלכסנדריה, פולין (אז פלך ווהלין, עכשיו בלרוס).

הצעיר לשלושה אחים ואחות. גדל בבית ציוני וקיבל חינוך עברי. ב-1930 עלתה המשפחה לארץ, לתל-אביב והצטרפה לשני האחים הגדולים.

יצחק, בוגר גימנסיית הרצליה ובעל תואר מהנדס ייצור מאוניברסיטת קולומביה.

בן 15 התגייס לההגנה, לגדודי הנוער. תחילה היה מקשר רכוב על אופניים ומחלק את ה"פיתקאות" בין המפקדים. אחר כך עבר קורס מדריכים והתחיל להדריך בגדנ"ע ובחג"ם (חינוך גופני מוגבר, לגאלי, בניגוד לההגנה, בבתי הספר התיכוניים).

בשנת 1943 סיים קורס מ"מים בג'וערה, ומאז נמנה על סגל מנגנון הקבע של ההגנה, ושימש בתפקידי פיקוד והדרכה.

בזמן לימודיו בארצות הברית גויס למשלחת ה"הגנה" בראשותו של טדי קולק, שהפכה עם קום המדינה למשלחת של משרד הביטחון, ומאז ועד מותו היה קשור למשרד הביטחון.

הוא התחיל כעוזרו של שאול אביגור ב-1948, ב-1950 התחיל לעבוד בתעשיה הצבאית (תע"ש). תחילה כמזכירו של צבי דר, מנכ"ל התע"ש, אחר כך כעוזרו, כסגנו (1957-1967) וכמנכ"ל התע"ש מ-1967 עד 1972. בסך הכל עבד 22 שנים בתע"ש.

חמש השנים בהן שימש כמנכ"ל התע"ש היו שנות התפתחות רבה. הגורמים לכך היו מצד אחד האמברגו שהטיל דה גול על יצוא הנשק לישראל, ומצד שני הצורך הגדל והולך של צה"ל במוצרים להצטיידות וכן לביטחון השוטף. האמברגו גם שם קץ לוויכוח בין התע"ש למפקדים הבכירים של צה"ל על מקומו של היצור העצמי במכלול ההזמנות של צה"ל ועל משקלו בתוכניות ההצטיידות לעומת הרכש מחו"ל.

בחמש השנים שבהנהלתו של יצחק עבר תע"ש מיצור סלקטבי ומוגבל של כלי נשק ואביזרי חימוש ליצור המוני של נשק קל וכבד ושל תחמושת מכל הסוגים, כולל מוקשים, רימונים ופצצות אוויר בגדלים שונים לסיפוק חלק גדול מצרכיו של צה"ל במלחמת ההתשה.

בד בבד עם גידול האספקה לצה"ל החל תע"ש בייצוא ובמכירת מוצרים לחו"ל. כן נרקמו קשרים מסחריים וחילופי ידע עם מדינות, ביניהן ארצות מערביות מפותחות בעלות ותק ונסיון עשיר בחרושת הנשק.

בנוסף לכך נעשו מאמצים מכוונים לניצול הידע, הכושר האירגוני והניהול שניצבר, ליישום בשוק האזרחי (לדוגמה: רכישת מפעל "עשות" באשקלון, שכוון רובו ככולו לשוק הארחי).

מפעלי התע"ש מוקמו באזורי הפיתוח ביניהם מפעל התחמושת הקלה, אחד המשוכללים ביותר בעולם הנושא את שמו של יצחק, "מפעלי יצחק" בנצרת.

בחמש השנים בהן כיהן יצחק כמנכ"ל התע"ש נוספו 5 מפעלים חדשים בשטח המכני, בתחום התחמושת הקלה, התחמושת הכבדה, בייצור נשק ובתחום איחסון התחמושת. היקף הפעילויות של התע"שייה הצבאית גדל פי שבעה וכח האדם גדל פי שניים וחצי.

התע"ש זינק קדימה הן בהיקף הפעילויות והן בהעמקת הייצור בתחכומו והן ברב גוניותו.

"ב-22 השנים שיצחק היה עימנו בתע"ש הוא הפך לחלק בלתי נפרד מנוף התעשיה הצבאית. תקופת כהונתו כמנכ"ל הצטיינה בהמשכיות מצד אחד ובתנופה עצומה קדימה מצד שני. תרומתו לפיתוח של התע"ש הייתה מעל ומעבר לתקופת כהונתו כמנכ"ל. ובמידה רבה בזכות אישיותו: הסדר והדקדקנות שאייפינו אותו בכל מעשיו ויחסי האנוש, ובמיוחד יחסו לעובדים.

הוא הטביע את חותמו על תחומים רבים בתע"ש ולאורך זמן. ב-5 השנים 67-72 חל מפנה חד בהתפתחותה של התעשייה הצבאית ונבנתה תשתית שאיפשרה לה לזנק בשנים הבאות לעבר יעדים חדשים" (דברי מיכאל שור, המנכ"ל שהחליף את יצחק, במסיבת הפרידה מיצחק).

ויצחק עצמו אמר במסיבת הפרידה מהתע"ש: "מה המיוחד בתע"ש? מה יש בו בתע"ש? זה השילוב המיוחד בין ארגון כלכלי ויעוד לאומי.

והדבר הנפלא ביותר בתע"ש הוא כח העבודה. בימי המחתרת של התע"ש הייתי עדיין נער, נער מקשר בהגנה בתל-אביב, ואני רואה חובה וזכות להביע מקצת דברי שבח ותודה לגרעין האנושי הנפלא של התע"ש שזרע את עצמו בקרקע הייצור המקומי בארץ, ושבלהט חזונו קמה התעשייה הצבאית."

הגידול המרשים של התע"ש חב רבות לעובדים המסורים על כל מקצועותיהם ורמות הניהול השונות, העושים מלאכתם בנאמנות ובצנעה בקווי החזית והעורף."

ביולי 1972 מונה יצחק למנכ"ל משרד הביטחון. בתפקיד זה שימש כשנתיים בלבד. אלה היו השנים הקשות של מלחמת יום הכיפורים ואחריה, והעול היה כבד מנשוא.

בהיותו במשלחת לפנטגון עם שר הביטחון פרס הוא מת מהתקף לב (25.09.1975).

"הוא היה אדם הגון למופת, שקט, עובד מופלא, בעל כושר עבודה בלתי רגיל וכושר לימוד וביכולת להפעיל עובדים. הוא שירת את בטחון המדינה מגיל צעיר ועד הרגע האחרון". מדברי ההספד של שר הביטחון פרס.

מקורות:[עריכה]
  • מגן ורומח - סיפורה של התעשייה הצבאית בישראל. יוסף עברון 1992
  • בתע"ש - עלוני התע"שייה הצבאית